פרשנות מצטטת על יחזקאל יג:כ

ואלה, טעם הוי"ו בעבור שהזכיר בסוף הספר הראשון, כי ראה יוסף לבניו בני שלשים (ברא' נ כב) הזכיר כי אחיו ברדתם היו מעטים ופרו ורבו ומלת אלה גם בחסרון הה"א שוה לזכרים ולנקבות וכתיב "כי את כל התועבות האל" (ויקרא יח כז) ואחריו מכל התועבות האלה (שם שם כט), לאנשים האל (ברא' יט ח) אלה ילדו להרפה (ש"ב כא כב) מה אעשה לאלה (ברא' לא מג) וככה מלת לז, השונמית הלז (מ"ב ד כה) הנער הלז (זכרי' ב ה), ובעבור היות מלת אלה מלעיל היה הה"א נוסף כה"א לילה (ברא' א ה) נחלה מצרים (במד' לד ה), ושם לשון זכר ורבים שמות כי התי"ו כולל סימן רבים ורבות כמו מקומות ואבות, גם המ"ם ככה סימן הזכרים והנקבות, כמו נשים ופלגשים ויש שמות שימצאו במ"ם גם בתי"ו כמו נפשים (יחז' יג כ) נפשות (שם שם יח) לבבות (דה"א כח ט) גם לבבים על לבבהן (נחום ב ה):

ה"א מצרימה, תחת מלת "אל" כמו נלכה דותינה (ברא' לז יז) ותבא אותי ירושלימה (יחז' ח ג):

והנפש אשר תפנה אל האבת. טעמו כאשר אכרית הנותן מזרעו למולך בסתר או בגלוי אם לא ימיתוהו עם הארץ כן אכרית הזונה מאחרי לפנות אל האובות ומצאנו נפשים גם כל נפש ארבעה עשר וכן והכרתי אותו: