לְמַ֛עַן תְּפֹ֥שׂ אֶת־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּלִבָּ֑ם אֲשֶׁ֤ר נָזֹ֙רוּ֙ מֵֽעָלַ֔י בְּגִלּֽוּלֵיהֶ֖ם כֻּלָּֽם׃ (ס)
אור החיים
עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת וְגוֹ׳ אַחֲרֵי בַעַל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַתֶּם רְאִיתֶם הַחוּמְרָא שֶׁבַּעֲבוֹדָה זָרָה יָתֵר עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁלֹּא עֲבָדוּהָ אֶלָּא שֶׁחָשְׁבוּ בְּלִבָּם וְהָלְכוּ אַחֲרָיו לְעָבְדוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא עֲבָדוּהוּ עֲדַיִן – הִשְׁמִידָם ה׳, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קידושין לט:, יחזקאל יד:ה) ״לְמַעַן תְּפֹשׂ יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳:
אור החיים
לֹא יִהְיֶה לְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁקָּדַם לְצַוּוֹת עַל אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא דָּבָר שֶׁעִקָּרוֹ בַּלֵּב, לָזֶה אָמַר כִּי כְּמוֹ כֵן יִצְטָרֵךְ לְהַרְחִיק מִלִּבּוֹ אֱלֹהוּת הַזּוּלַת, הֲגַם שֶׁלֹּא יוֹצִיאֶנּוּ בִּשְׂפָתָיו, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר בְּתֵיבַת לְךָ, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ. וּכְפִי זֶה מָצִינוּ אַזְהָרָה לְמַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) בְּפָסוּק (יחזקאל יד:ה) ״לְמַעַן תְּפֹשׂ״ וְגוֹ׳ שֶׁה׳ מַעֲנִישׁ עַל מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קו:) אֵין עֹנֶשׁ בְּלֹא אַזְהָרָה, הֲרֵי לְךָ אַזְהָרָתוֹ.
כלי יקר
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. אַחַר שֶׁהִזְהִיר עַל מוֹרָא שְׁלֹשָׁה מוֹלִידָיו, בָּא לְמַעֵט הָאֱלִילִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב כז): ״אוֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה וְלָאֶבֶן אַתְּ יְלִדְתָּנוּ״, לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין שׁוּתָּפִין בִּיצִירָתְךָ כִּי אִם שְׁלֹשָׁה אֵלּוּ וְלֹא יוֹתֵר. וְסָמַךְ לָזֶה ״וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים״, לְפִי שֶׁאָמַר ״אַל תִּפְנוּ״, וּסְתָם פְּנִיָּה הִיא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ״ (דברים ל יז), ״אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה״ (שם כט יז), כִּי בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרֵף מַחֲשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יד ה) ״לְמַעַן תְּפוֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה זָרָה תְּלוּיָה בְּלֵב הַמַּאֲמִין, וְלֹא מָצִינוּ בְּכָל הַתּוֹרָה שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת כְּמוֹ הַמַּעֲשֶׂה כִּי אִם בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבְקָרְבָּן, שֶׁאִם חִשֵּׁב בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה לְאָכְלוֹ חוּץ לִזְמַנּוֹ אוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ, פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה. עַל כֵּן סָמַךְ מִצְוַת ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים״, הַמְדַבֶּרֶת בִּפְנִיָּה שֶׁבַּלֵּב, אֶל מִצְוַת ״וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַה׳ לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ״, פֵּרַשׁ רַשִׁ״י שֶׁלֹּא תַּחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל, כִּי בְּכָל הַתּוֹרָה דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים, חוּץ מִשְּׁנַיִם אֵלּוּ.