פרשנות מצטטת על יחזקאל יד:טז

שְׁלֹ֨שֶׁת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵלֶּה֮ בְּתוֹכָהּ֒ חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אִם־בָּנִ֥ים וְאִם־בָּנ֖וֹת יַצִּ֑ילוּ הֵ֤מָּה לְבַדָּם֙ יִנָּצֵ֔לוּ וְהָאָ֖רֶץ תִּהְיֶ֥ה שְׁמָמָֽה׃

אבן עזרא

משזר. בלשון ישמעאל אורך, דע כי דקדוק מספר האחד בחשבון משונה מדרך לשון הקדש, גם ככה הוא בלשון כשדים משונה גם בלשון ישמעאל, כי לעולם הה"א בסוף השמות סימן לנקבה ולשון זכר בלא סימן, והנה בחשבון שלשה בה"א סימן זכרים וככה בחשבון ארבעה גם שמונה גם עשרה, ומשם והלאה עד עשרים הזכר בלא ה"א אחד עשר, שנים עשר, תשעה עשר, והנקבה בה"א, רק בשנוי מלת עשרה שלא תתערב על לשון זכר אמרו שתים עֶשְׂרֵה וככה כולם, והנה לשון נקבה שלש וארבע ועשר, ואם היתה מלת חשבון סמוכה תהיה בתי"ו לזכרים ולנקבות שלשת האנשים האלה (יחז' יד טז) ושלשת נשי בניו (ברא' ז יג), והנה שמונָה לזכרים כמשפט ושנוי לנקבה לומר שמונֶה כדרך עשתי עשרה:
שאל רבBookmarkShareCopy