בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙ לִמְעָל־מַ֔עַל וְנָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלֶ֔יהָ וְשָׁבַ֥רְתִּי לָ֖הּ מַטֵּה־לָ֑חֶם וְהִשְׁלַחְתִּי־בָ֣הּ רָעָ֔ב וְהִכְרַתִּ֥י מִמֶּ֖נָּה אָדָ֥ם וּבְהֵמָֽה׃
אבן עזרא
ותשחת הארץ, הטעם אנשי הארץ, וכן "ארץ כי תחטא לי" (יחז' יד יג) "וכל הארץ באו" (בראשית מא נז)
דברי דוד
גם אתה, לרבות אהרן וחור ושבעים זקנים. הקשה הרא"ם שהרי כבר נהרג חור במעשה עגל כמו שפירש"י בפרשת כי תשא. ועוד יש להקשות למה לא זכר כאן נדב ואביהוא כמ"ש אח"כ על וגם כל העם הזה יבוא בשלום ושם לא זכר חור ונראה שהוא על דרך שמצינו ביחזקאל (י"ד) ארץ כי תחטא והכרתי ממנה אדם ובהמה והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דניאל ואיוב המה בצדקתם יצילו נפשם, ה"נ ה"ק דרך משל אפי' אם היה שם אהרן וחור ושבעים זקנים שהם רגילים לך לעזר כמו שאמר סוף, משפטים ואל הזקנים אמר שבו גו' והנה אהרן וחור עמכם מ"מ לא יועילו לך עכשיו כי עבודה רבה היא. מש"ה כשמסיים וגם כל העם הזה יבוא בשלום לא זכר שם חור כי כבר נהרג ושם מדבר ע"צ האמת לא דרך משל, וקצת מדברים אלו כתבה מהרא"י ז"ל והוספתי עליהם:
ביאור הרד"ל
(לו) ויכרית כל זרע בני אדם. מבאר לשון מחיי' הנאמר במבול שהוא כענין הכרת וכמ"ש (יחזקאל יד) והכרתי ממנה אדם (ונאמר שם ונח בתוכה, וע"ש בפירש"י שפירשו על דור המבול), ולשון זרע דנקט הוא משום סיפא שאמרו שלא להוציא זרע ב"א (ששם נסמך ללשון המקרא כמש"ל):