פרשנות מצטטת על יחזקאל יז:ב

אלו הבריות. כי איך שייך ידיעה בעצי השדה ע"כ מפרש ע"פ מדה כ"ו ממשל כמ"ש ביחזקאל בן אדם חוד חידה ומשול משל וגו' והמשל מפורש בתורה כי האדם עץ השדה וכמ"ש פר"א פ' כ"א:

משל וחידה. דכתיב (יחזקאל יז, ב) חוד חידה ומשול משל, אמנם מליצה אפשר דיליף מדכתיב בחבקוק (ב, ו) עליו משל ישאו ומליצה חידות לו, ומדהקיש מליצה למשל וחידה, אי נמי מדכתיב (משלי א, ו) להבין משל ומליצה שפירושו שמשלי שלמה נתקנו שיובנו על ידם דברי התורה והנבואה כמו שאמרו כאן בחזית ( לעיל א, פסוק א סימן ח) שעשה אזנים לתורה (יפה תואר). ועיין בבראשית רבה פרשה מ"ד (סימן ו), ובמדרש אגדת בראשית פרק י"ד איתא במקום צווי הגדה:

היה היה דבר ה'. אמרו רבותינו היה כבר לפי שאין השכינה שורה על נביא בחוצה לארץ אלא ע"י ששרתה עליו תחלה בארץ ושנינו בברייתא דמכילתא בן אדם עמוד על רגלך (לקמן י"ב) הוא היה תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר ויש אומרים בן אדם חוד חידה (לקמן י"ז) הוא תחלת הספר ואומר אני שאותה נבואה נאמר' לו קודם שגלו שהיא ראויה ליאמר לו בארץ שאין מפורש בה גולה והיא נכרת תחלת שליחתו אליהם ויונתן אף הוא כך תירגם מהוי הוי פתגם נבואה מן קדם ה' עם יחזקאל בר בוזי כהנא בארעא דישראל תב תניינות אתמלל עמיה במדינת ארעא כשדאי ויחזקאל גלה עם החרש והמסגר שגלו עם יהויכין:

ומראה ולא בחדת. מַרְאֶה זֶה מַרְאֵה דִבּוּר, שֶׁאֲנִי מְפָרֵשׁ לוֹ דִּבּוּרִי בְּמַרְאִית פָּנִים שֶׁבּוֹ, וְאֵינִי סוֹתְמוֹ לוֹ בְחִידוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לִיחֶזְקֵאל (יחזקאל י"ז), "חוּד חִידָה" וְגוֹ'; יָכוֹל מַרְאֵה שְׁכִינָה? תַּ"ל (שמות ל"ג), "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי" (ספרי):