אֶל־שָׂ֥דֶה טּ֛וֹב אֶל־מַ֥יִם רַבִּ֖ים הִ֣יא שְׁתוּלָ֑ה לַעֲשׂ֤וֹת עָנָף֙ וְלָשֵׂ֣את פֶּ֔רִי לִהְי֖וֹת לְגֶ֥פֶן אַדָּֽרֶת׃ (ס)
משכיל לדוד
בשדה אחר של איש וכו׳ דא״לכ הול״ל בשדה בי״ת שב״א וכמ״ש הרא״ם ודלא כמ״ש הש״ח בשם מהרש״ל לפי ששדה לשון נקבה ואחר ל׳ זכר דאדרבא שדה לשון זכר כנר׳ מכמה מקומות כריח שדה אשר ברכו ושדה מגרש עריהם לא ימכר וביחזקאל אל שדה טוב ובמשלי זממה שדה ותקחהו והרב רצה ללמוד מריבוי השם שהיא שדות. ואין מזה ראיה שמצינו כן רבים כמו אב אבות:
רמב"ן
ממגד שמים מגד לשון מעדנים ומתק וממגד תבואת שמש שהיתה ארצו פתוחה לחמה וממתקת את הפירות גרש ירחים יש פירות שהלבנה מבשלתן והן קשואין ודלועין גרש ירחים שהארץ מגרשת ומוציאה מחדש לחדש לשון רש"י (רש"י על דברים ל״ג:י״ד) ואם כן יהיה עם פרי מגדים (שיר השירים ד יג) פרי ממתקים יברך אותו שתהיה ארצו ממתק השמים שיהיה מן הטל ותהיה מבורכת מן התהום שתהיה רובצת תחת ארצו להיות עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר ויתכן שהפירות יקראו מגדים ויאמר שתהיה ארצו מבורכת מפרי השמים שהוא הטל ובעבור היות המגדים בטל יקרא מגד ותהיה מבורכת מתהום תחתיה וברכתו כעין יעקב שאמר (בראשית מט כה) ברכות שמים מעל ברכות תהום רובצת תחת וטעם גרש ירחים המגדים אשר יגרשו הירחים כי כל האילנות בחדשיהם יציצו ויפרחו לשאת ענף ולעשות פרי וזה טעם לחדשיו יבכר (יחזקאל מז יב) בחדשיו הידועים לפרי ההוא יבכר לפני כל שאר האילנות: