וַיִּמְרָד־בּ֗וֹ לִשְׁלֹ֤חַ מַלְאָכָיו֙ מִצְרַ֔יִם לָֽתֶת־ל֥וֹ סוּסִ֖ים וְעַם־רָ֑ב הֲיִצְלָ֤ח הֲיִמָּלֵט֙ הָעֹשֵׂ֣ה אֵ֔לֶּה וְהֵפֵ֥ר בְּרִ֖ית וְנִמְלָֽט׃
כלי יקר
וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה״ וְלֹא אָמַר ״וַיַּחֲנוּ בְּאֵילִמָה״, לְפִי שֶׁהָיָה מַסָּע קָצָר מִמָּרָה לְאֵילִם וְלֹא הָיָה בְּדַעְתָּם לַעֲשׂוֹת שָׁם חֲנִיָּה, אַךְ לְפִי שֶׁמָּצְאוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעְיְנוֹת מַיִם, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים אֲשֶׁר מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל יַשְׁקוּ לְכָל הָעֵדָה, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים הַמִּתְיַחֲסִים לְשִׁבְעִים זְקֵנִים, כִּי הַצַּדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, עַל כֵּן אָמְרוּ סִימָנָא מִלְּתָא הִיא שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁם חֲנִיָּה, כִּי גַּם שֵׁם הַמָּקוֹם מוֹרֶה עַל מִסְפָּר זֶה, אֵילִם עוֹלֶה לְמִסְפַּר פ״ב עִם הַמִּלָּה, דְּהַיְנוּ י״ב וְשִׁבְעִים. וְכֵן אֵילִם מוֹרֶה עַל מִסְפַּר אֲנָשִׁים חֲזָקִים, כִּי הוּא מִלְּשׁוֹן ״וְאֵת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח״ (יחזקאל יז טו), וְכָל זֶה לָקְחוּ לְסִימָן לַעֲשׂוֹת שָׁם חֲנִיָּה.
רש"י
חרב יראתם. כשפניתם לעזרה למלך מצרים כמו שנאמר בצדקיהו וימרד בו לשלוח מלאכיו למצרי' (לקמן יו):
רש"י
לזכור את ימי נעוריה. עלתה על לבה תאות בני מצרים ששלח צדקיהו אליה שנאמר (לעיל יז) וימרד בו לשלוח מלאכיו מצרים: