פרשנות מצטטת על יחזקאל כא:טו

אם שנותי ברק חרבי. אם הוא מלשון שינון היל"ל אם אשנן חרבי להיות לה ברק כמ"ש יחזקאל כ"א ט"ו למען היה לה ברק מורטה (והחרב מורה על מדת הדין להרוג וברק החרב מורה כליון חרוץ) ע"כ דורש שנותי מלשון שינוי כמ"ש שנות ימין עליון אני ה' לא שניתי ולמוד מענינו וסופו שמדבר בענין הדין וע"פ מדה ט' אם שנותי הדין שלא יהיה בסדרו אז ברק חרבי שיהיה כליון חרוץ ואני מכלה אותם אלא ותאחז במשפט ידי במדת הדין בסדרו שאינו כליון וכמ"ש אברהם בסדום חלילה לך השופט לא יעשה משפט בתמיה כמ"ש ב"ר פמ"ט ס"ט ועי' תנחומא כאן ס"ה. ועי' ד"ר פ"ה ס"ד דעת ר"נ וע' לקמן פר' זו סי' ט"ז:

ברקיו. זהרוריו, לשון למען היה לה ברק מורטה (יחזקאל כ״א:ט״ו):

מהו המקרא הזה. אם שנותי ברק חרבי דמשמע אם הברק ישתנה ואנחנו הלא לא שמענו מה הוא הברק כי נדע את השינויים אשר בו ועוד מה זה שייך אחיזת המשפט לשינוי הברק ע"כ דורש אם שנותי מלשון שינון ע"פ מדת ממעל כי החרב מורה על תוקף הדין ושינון החרב שיהיה עושה ברק מורה על כליון ר"ל וכמ"ש יחזקאל כ"א חרב הוחדה למען טבוח טבח הוחדה למען היה לה ברק מורטה ואח"כ אמר ותאחז במשפט ידי והמשפט אינו כליון והם שני כתובים מכחישים וכמ"ש אברהם בסדום השופט כל הארץ לא יעשה משפט בתמיה שכליון סדום אינו במשפט וכמ"ש שמ"ר פרשה למ"ד סי' ט"ז. ע"כ דורש ע"פ מדה י"ז ומכריע ע"פ מדה ט' שכך פירש הכתוב אם משנן אני את חרבי כברק כמ"ש ביחזקאל הנ"ל אז חרבי תביא חורבן ושממה וכמ"ש אני מחריב את עולמי ויען שלא נכון להשחית את כל העולם בשביל הרשעים שהרי נשבעתי לנח ולאבות ולשבטים והרי יש צדיקים בכל דור ומה אעשה ותאחז במשפט ידי ודעת ר"נ שפירושו ושנותי הוא מלשון שינוי כמ"ש ואומר חלותי היא שנות ימין עליון שאם ישנה מדת הדין שלא תאחז במשפט ידי אלא לשנות המשפט היינו כלי' כנ"ל וכמ"ש בסדום א"כ ברק חרבי ע"י ברק אחד של אש חמתי אחריב את העולם ועי' שמ"ר פרשה למ"ד סימן א' ומש"ש ואין מדרש בלא חידוש ודעת ר"נ הובא בתנחומא משפטים סימן ה':

וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל. וְאֵינָם לְטוּשִׁים וּמְרוּטִים: "לְמַעַן הֱיֵה לָה בָּרָק." אַף עַל פִּי כֵן "וַחֲיָלִים יְגַבֵּר". מַגְבִּיר הוּא בְמִלְחָמָה אֶת גִּבּוֹרֵי הַחֲיָלִים לְנַצֵּחַ: