וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֔ם הִנָּבֵ֕א וְהַ֖ךְ כַּ֣ף אֶל־כָּ֑ף וְתִכָּפֵ֞ל חֶ֤רֶב שְׁלִישִׁ֙תָה֙ חֶ֣רֶב חֲלָלִ֔ים הִ֗יא חֶ֚רֶב חָלָ֣ל הַגָּד֔וֹל הַחֹדֶ֖רֶת לָהֶֽם׃
רש״ש
בתוי"ט ד"ה ולא מספקין כו' אכן נ"ל דבחנם כו' דמהיכי תיתי לחלק בין בחמתו לרצונו ואני אומר יש ויש דהטעם דשמא יתקן כ"ש לא שייך לבחמתו ואשמעינן דלא פלוג והוא בעצמו כתב לקמן דלרצונו הוה כש"כ מחמתו ואי קשיא הא קשיא דהרי"ף והרא"ש בשלהי עירובין הביאו הירושלמי דאוסר כל משמיעי קול ודחוהו מהלכה מפני גמרתנו דא"ר ל"א אלא קול של שיר וא"כ בחמתו נמי לישתרי ודע דגירסת הירושלמי מספקין קודם למטפחין כמש"כ התוי"ט וכ"ה גי' הרי"ף והרא"ש וכן בגמרתנו בשבת ומש"כ התוי"ט ראיה דמטפחין כף על כף מקרא דויכו כף ע"ש משם א"ר דהוה על כף יותר ה"ל להביא קרא דיחזקאל (כ"א י"ט) והך כף אל כף דתרגם יונתן ג"כ וטפח:
מרפא לנפש
והחודרות מן הנשים לא זו שהנשים כשרות יורישו אותו אלא אף גם הנשים שהחביא אותם חדר בחדר והן הזונות הן יורישו ממונו כנ"ל לפרש וכ"כ (ביחזקאל כא) היא חרב חלל הגדול החודרת להם ופרש"י החודרת להם בכל אשר תצאו תרדף אתכם בחדרי חדרים כו' ע"ש:
טוב הלבנון
והחודרות מן הנשים הנשים הצפונות בחדרי משכיותן ויודעות מקום מטמוניהן מלשון החודרת להם (יחזקאל כ"א ועיי"ש ברד"ק):