כִּֽי־עָמַ֨ד מֶלֶךְ־בָּבֶ֜ל אֶל־אֵ֣ם הַדֶּ֗רֶךְ בְּרֹ֛אשׁ שְׁנֵ֥י הַדְּרָכִ֖ים לִקְסָם־קָ֑סֶם קִלְקַ֤ל בַּֽחִצִּים֙ שָׁאַ֣ל בַּתְּרָפִ֔ים רָאָ֖ה בַּכָּבֵֽד׃
שד"ל
וקוסם, הוא המגיד העתידות, ומודיע אם ראוי לעשות או שלא לעשות דבר מה, וזה על ידי מלאכות ידועות, כעין הטלת גורלות, עיין יחזקאל כ"א כ"ו כ"ז.
מאירי
וקרא בתי המקדש מועדיך מצד שבני ישראל נועדים שם ברגלים וכן שרפו כל מועדי אל בארץ ופי׳ שאגו כלומ׳ ששמחו וצעקו שם כענין קול נתנו בבית ה׳ כיום מועד (איכה ב ז) ושמו אותותם אותות רמז בנבואה למה שכתו׳ שאל בתרפים ראה בכבד (יחזק׳ כא כו) כלומ׳ שהביט בקסמיו אם ילך לירושלם אם לארץ בני עמון ויצא לו הראות לבוא לירושלם וכשנמסרו בידם אמרו על אותותם שהם אותות אמת.
רש"י
שמו אותותם. כשגברה ידם להחריבו אז שמו להם את אותות קסמיהם שהם אותות אמת ומה הם הקסמים קלקל בחצים שאל בתרפים:
מצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדחזקוני
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ. מִתּוֹךְ כַּךְ, יְבַקֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹת וּרְמָזִים אִם יַצְלִיחַ בַּדֶּרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ. . . לִקְסָם, קִלְקַל בַּחִצִּים, שָׁאַל בַּתְּרָפִים":