פרשנות מצטטת על יחזקאל כא:לא

לכבוד ולתפארת שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים, כמו שאמר הכתוב כחתן יכהן פאר (ישעיה סא י), כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן, כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה, כמו שמצינו בכתנת ועשה לו כתנת פסים (בראשית לז ג), שפירושו מרוקמת כדמות פסים, והיא כתונת תשבץ כמו שפירשתי (רמב"ן על שמות כ״ה:ז׳), והלבישו כבן מלכי קדם. וכן הדרך במעיל וכתנת, וכתוב ועליה כתנת פסים כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים (שמואל ב י״ג:י״ח), ופירושו כי עליה כתנת פסים נראית ונגלית, כי המנהג ללבוש בנות המלך הבתולות מעילים שתתעלפנה בהן, ונמצא שכתנת הפסים עליה מלבוש עליון, ולכן אמר וכתנת הפסים אשר עליה קרעה (שם שם יט): והמצנפת ידועה גם היום למלכים ולשרים הגדולים, ולכן אמר הכתוב בנפול המלכות הסר המצנפת והרם העטרה (יחזקאל כא לא), וכן כתוב וצניף מלוכה (ישעיה סב ג), וכך יקראם הכתוב פארי המגבעות (שמות ל״ט:כ״ח), וכתיב פארי פשתים יהיו על ראשם (יחזקאל מד יח), שהם פאר ושבח למכתירים בהם והאפוד והחשן לבוש מלכות, כענין שכתוב והמניכא די דהבא על צוארך (דניאל ה טז). והציץ נזר המלכים הוא, וכתיב (תהלים קלב יח) יציץ נזרו. והם זהב וארגמן ותכלת, וכתיב (שם מה יד) כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, וכתיב (דניאל ה טז) ארגוונא תלבש והמניכא די דהבא על צוארך. והתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים, וכתיב (אסתר ח טו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והתכריך הוא המעיל שיעטף בו:
ועל דרך האמת, לכבוד ולתפארת, יאמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עזם, כדכתיב (תהלים פט יח) כי תפארת עזמו אתה וכתיב (ישעיה סד י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו, וקדשנו הוא הכבוד ותפארתנו תפארת ישראל, ועוד נאמר (תהלים צו ו) עוז ותפארת במקדשו, וכן לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד (ישעיה ס יג), שיהיה מקום המקדש מפואר בתפארת, ומקום רגליו, שהוא מקום בית המקדש, מכובד בכבוד השם. וכן ובישראל יתפאר (שם מד כג), שיהיה מראה ומיחד בהם תפארתו, וכן אמר למטה גם בבגדי הבנים כלם לכבוד ולתפארת (שמות כ״ח:מ׳), ואמר בקרבנות יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר (ישעיה ס ז). והנה המזבח רצונו, והכבוד בית תפארתו. והיו הבגדים צריכין עשייה לשמן, ויתכן שיהיו צריכין כוונה, ולכן אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה (שמות כ״ח:ג׳), שיבינו מה שיעשו וכבר אמרו (יומא סט.) דמות דיוקנו מנצח לפני בבית מלחמתי:

גם למד דעת את העם בענין ההנהגה, כי באשר בשני הלוחות שבארון בלוח אחד היו כתובים חמש מצות שבין אדם למקום ועל לוח השני היה כתוב חמש מצות שבין אדם לחברו, והיו בישראל שני מילי מנהיגים, המלך ושריו שהיו ממונים מה' לעשות משפט ולבער כל עושי רשעה בין אדם לחברו, והכ"ג ומורי הדת היו ממונים ללמד את העם ולהשגיח על עבודת האלהים ומצות שבין אדם למקום, ונגדם עמדו שלי הכרובים אחד הסוכך בכנפיו על צד האחד של הארון שבו הלוח המזהיר על מצות שבין אדם לחברו, והשני הסוכך בכנפיו על צד השני של הארון שבו הלוח המזהיר על מצות שבין אדם למקום, וע"כ עמדו שניהם על הכפורת הסוכך על הלוחות בכלל, והיה צריך ששני הכרובים יפרשו כנפים למעלה שיעשו הכל לש"ש ויתנשאו על כל עניני החומר ותאוותיו ושיהיו סוככים על הכפורת ומגינים על מצות ה' איש כפי עבודתו, וצוה שהיו פניהם איש אל אחיו שהמלך והכ"ג יהיו עוזרים זל"ז, לא כמו שהיה בימי מלכי בית שני הרשעים שהיו משפילים כבוד הכהונה, כמ"ש (יחזקאל כו) הסיר המצנפת והרים העטרה וכמו שפי' שם, ולא ככהנים הרשעים שהפיחו מרד והרימו יד בכבוד המלכות, רק יהיו פניהם איש אל אחיו וכמ"ש (זכריה ו׳:י״ג) ועצת שלום תהיה בין שניהם, וכן יהיו פניהם ר"ל מגמת פניהם אל הכפורת לחזק עמודי הדת ויראת אלהים ולשום משפט וצדקה בארץ:

(ירמיה כ) פתיתני י"י ואפת. שאמר הקב"ה כל זמן שירמיה הי בירושלים לא היו יכולין השונאים לשלוט בירושלים ובית המקדש וטעם הדבר לפי שירמיה הוא היה גלגולו של שלמה המלך והוא בנה אה בית המקדש ואי' בזוהר פ' וילך שאין הקב"ה לוקח מן האדם בעצמו. עוד ג' דמעות נגד ג' גליות שהיו בבית ראשון וג' גליות בבית שני ג' דמעות נגד שולחן של תלתא כרעי בעו"הב והוא ענין ג' עמודים שהעולם עומד עליהם ג' דמעות על ג' נביאים שהעמיד הקב"ה לישראל נפש רוח נשמה בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי אל עם תליתאי שלש תפילות והי"ה א"ם ל"א תשמעו ס"ת מא"ה (דברים י) מה י"י אלהיך שואל מעמך אל תקרי מה אלא מאה ז"ש מה לידידי שהקב"ה מבקש מן ידיד שלו מ"ה לקיים מאה ברכות לכן היה גובה המקדש מאה ז"ש בביתי בגובה של ב"ה כמ"ש (ההלים פד) מ"ה ידידות משכנותיך ה' צבאות שהקב"ה מבקש במשכן שלו מ"ה לכך (שם) נכספה וגו' וגם צפור מצאה בית ודרור קן לה ק' רבתי שמורה על ק' ברכות אלו ויעקב אמר (בראשית כח) מ"ה נורא (איכה ג) מ"ה יתאונן אדם חי (יהושע כד) מצפון להר גע"ש שאז התעררה קליפת געש כלה שהוא נגד מידת חסד אברהם לכן גבי חורבן אתמר (יחזקאל יא) אהה י"י אלהים כלה אתה עושה (איכ' א) ג"ם הי"א נאנח"ה ותש"ב אחו"ר ס"ת אברה"ם שהיה בר מא"ה כשנולד לו יצחק בעל הדין ותיקן מאהברכות ז"ש אלי בעת רעתם מה ג' דמעות אלו על ג' שרי פנים שעושין עטרות מן תפלותיהם של ישראל הן הן שלש ארונות שעשה בצלאל ס"מ"א דמלתא משתוקא ר"ת "סנדלפון מטטרון אכתריא"ל (בראשית כח) "סולם "מוצב "ארצה (ישעי' מה) אכן אתה אל מסתתר שהקב"ה מסתתר עצמו באלו ג' עולמות בריאה יצירה עשייה ובמלת מסתת"ר נרמזו ג' עלמין אלו מ"טטרון סנדלפון מ"ס של מסתתר נשארו תת"ר הוא סוד אלף (הושע יג) כדבר אפרים רת"ת שכן אלף עולמות יוצאים מן עולם הבריאה שהוא סוד אל שדי במילואה אלף למד שין דלית יוד שהוא (איוב לג) מלאך מליץ אחד מני אלף כי הוא בגימטריא אלף חסר חד הרי במלת מסתחר נרמזו ג' שרי פנים אשר בתוכם הקב"ה מסתתר ומנהיג עולמו בשעת חורבן (יחזקאל כא) כה אמר י"י הסיר המצנפת והרים העטרה כי (איכה ה) נ"פלה ע"טרת ר"אשינו בסוד נע"ר (קהלת י) אי לך ארץ שמלכך נער ז"ש (ירמיה יג) במסתרים תבכה נפשי על ב' עולמות אלו שהוא סוד מסתרים ועל זה אמר ג' דמעות אלו הן הן בתי בראי של הקב"ה שבוכה בהם אבל (ד"ה א טז) עוז וחדוה במקומו שהוא עולם אצילות בשעת חורבן הבית אף בבתי גוואי שנאמר (ישעיה כב) ויקרא י"י אלקים לפי הגירסא בילקוט ויקרא קאי אבתי גוואי שהוא בגימטריא עול"ם העליו"ן אברה"ם אבינ"ו ועל מה זה קא מתמה הקב"ה מה לידידי בביתי מה אתה עושה בביתי שהוא בית קדשי הקדשים כדאיתא במדרש רבה למר עוקבא שהוא בתי גוואי הלא במקום זה אין עצבות לפני המקום ממש וכבר אמר הקב"ה למטטרו"ן שאם לא הניח לי לבכות אלך למקום שאין לך רשות לילך שנאמר במסתרים תבכה נפשי ואברהם אבינו הלך לפני ולפנים כי גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת ומחיצתן לפנים ממחיצת המלאכים ואברהם הלך למעלה לבית קדשי הקדשים שהוא עולם הבריאה לפנים מן עולם היצירה תמן מטטרו"ן שלא היה יכולת למטטרון לילך לשם וזה שהיה מתמה הקב"ה הלא בבתי גוואי אין לפני עצבות ולמה אתה הולך לעת הזאת להתאבל בבתי גוואי והשיב אברהם תירוץ של גמרא (חגיגה ה) שאני חורבן ב"ה שאפי' מלאכי השלום בעולם העליון הכל (ישעיה לג) שלום מר יבכיון ז"ש בני היכן הם לכן בא ועשה מספד בביתו ממש לפני הקב"ה בעצמו: