פרשנות מצטטת על יחזקאל כב:ה

לטמא אלו המרגלים. לפי שהוציאו דבה רעה איקרו טמא, שהגנות והדבה הרעה אקרי טומאה כמו שכתוב (יחזקאל כב, ה) טְמֵאַת הַשֵּׁם (יפה תואר):

לחרפה ולקלס. הקלס הוא המאמר שעושים לצחוק על אדם ושם גנאי שנותנים לו, כמו ויתקלסו בו, עלה קרח, הקרובות והרחוקות יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה (יחזקאל כ"ב ה') :

לא תחוס עינך. פרש"י שלא תאמר הראשון כבר נהרג וכו'. והרמב"ן כתב והנכון כי הוא מצות עשה שהכתוב מצוה לבער חייבי מיתות אבל במי שמרבה בתקלה הזהי' עוד במצות לא תעשה שלא ינצל מתחת ידינו לא מפני מוראם ולא שניתן להם רחמים וכן הזכיר במסית. ואמר מכשפה לא תחיה מפני היותה רבת המהומה העוכרת רבים בכשפיה. ואמר וקצותה את כפה לא תחוס עינך מפני כי הפתאים יהללו אותה בהיותה עוזרת לבעלה או מפני שהבשת מצוי ואין בו חסרון כיס וכן בעדים צוה שלא נרחם עליהם בעבור שלא נעשה בעדותן דבר או מפני שתקלתם מרובה: