בֶּן־אָדָ֕ם הָיוּ־לִ֥י בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לסוג [לְסִ֑יג] כֻּלָּ֡ם נְ֠חֹשֶׁת וּבְדִ֨יל וּבַרְזֶ֤ל וְעוֹפֶ֙רֶת֙ בְּת֣וֹךְ כּ֔וּר סִגִ֥ים כֶּ֖סֶף הָיֽוּ׃ (ס)
תורה תמימה
כולך יפה רעיתי. כתיב (זכריה ד') ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושנים זיתים עליה, אמר הקב"ה, הואיל וכך, כולך יפה רעיתי ומום אין בך קיבכי ענין מראה מנורה זו היא משל אל ישראל ופרנסיו, ותחת אשר יחזקאל בשעתו אמר (יחזקאל כ"ב) היו לי בית ישראל לסיג כולם נחושת ובדיל וברזל ועופרת וגו', אמר זכריה שהיא כולה זהב טהור, וזהו משל לישראל, ועל זה אמר הקב"ה כולך יפה רעיתי ומום אין בך. .
(שם)
(שם)