וָאֲבַקֵּ֣שׁ מֵהֶ֡ם אִ֣ישׁ גֹּֽדֵר־גָּדֵר֩ וְעֹמֵ֨ד בַּפֶּ֧רֶץ לְפָנַ֛י בְּעַ֥ד הָאָ֖רֶץ לְבִלְתִּ֣י שַׁחֲתָ֑הּ וְלֹ֖א מָצָֽאתִי׃
מנחת שי
ערף כלב. קריאתו בשני טעמים והוא פועל (עבר) כי השם הוא מלעיל ערף ולא פנים רד"ק ועיין מה שאכתוב ביחזקאל כ"ב על פסוק גדר גדר ומה שכתבתי בפרשת קרח על ויוצא פרח:
עץ יוסף
מי גרם לכרמנו להיות מחובל וכרמנו סמדר. ואבקש מהם איש גודר גדר ועומד בפרץ וגו' ולא מצאתי. כן צריך לומר. ורצה לומר שדרש לכן עלו שועלים בפרצות לחבל כרמים בשביל שכרמנו סמדר ענבים שלא בישלו פרין, רצה לומר שאין בו צדיקים גמורים שבפרי מעשיו יהיה יכול לעמוד בפרץ שאז היה ניצול כקרא דיחזקאל שאמר לא מצאתי אילולי נח וגו' (רד"ל):
מלבי"ם
לא עליתם בפרצות ר"ל כי נביאי האמת משתדלים, א. לגדור גדר שלא ימצא פרץ בין העם, ב. לעמוד בפרץ, שגם במקום שנשאר פרוץ שלא נגדר, אם בא האויב (היינו המקטרג על העם) עמדו בפרץ ללחום עם האויב, דהיינו ילמדו זכות ויתפללו וישיבו חמה ויגינו בזכותם על הדור (כמ"ש (לקמן כ"ב) ואבקש איש גודר גדר ועומד בפרץ לפני), כמשל הגבור העומד במקום שהחומה פרוצה ולוחם עם האויב, אבל אתם לא עליתם בפרצות להשיב מלחמה בעצמכם נגד האויב, כי להפך הייתם כשועלים בחרבות שבבוא באויב בורחים בעד הפרצה, ולא גדרתם גדר על בית ישראל לגדר פרצה ר"ל לתקן את הדור, כי הייתם כשועלים שטוב להם הפרצה ליכנס דרך שם, לעמד במלחמה שמצד שני אלה יעמדו במלחמה ביום שגזר ה' שיבא האויב, אם ע"י הגדר שיכליא האויב מלבא, אם ע"י גבורי כח לעמוד בפרץ: