לְהַעֲל֤וֹת חֵמָה֙ לִנְקֹ֣ם נָקָ֔ם נָתַ֥תִּי אֶת־דָּמָ֖הּ עַל־צְחִ֣יחַ סָ֑לַע לְבִלְתִּ֖י הִכָּסֽוֹת׃ (פ)
שד"ל
וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה, כטעם ארץ אל תכסי דמי (איוב י"ו י"ח), וכן להעלות חמה לנקום נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות (יחזקאל כ"ד ח'); וגיז' פירש לך עמי והתחבא בבוא האויבים בעיר בבל.
רקנאטי
ואיש איש מבני ישראל אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וגו'. סוד כיסוי הדם הוא לחלק לה כבוד למדת הדין אחרי שאין דמן של אלו נזרק על המזבח וגם כדי שלא תשלוט הפך ארץ אל תכסי דמי (איוב ט״ז:י״ח חי'). ויש עוד לפרש שלא יתקבצו שם כחות המומאה והשדים שהדם הוא מזונם כמו שאני עתיד לפרש בטעם לא תאכלו על הדם. עוד יש לפרש בעבור כי שפיכות הדם הוא דבר שנוי אצל הקב"ה ומדת הדין מקטרגת עליו כענין ונפש חללים תשוע (איוב כד יב) צוה השם יתעלה ויתברך כשנעשה בהיתר לכסותו שנאמר ועולתה קפצה פיה אמנם בהפך נאמר כי נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות (יחזקאל כד ח) וכתיב וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה (ישעיה כו כא):