עַתָּה֙ יֶחְרְד֣וּ הָֽאִיִּ֔ן י֖וֹם מַפַּלְתֵּ֑ךְ וְנִבְהֲל֛וּ הָאִיִּ֥ים אֲשֶׁר־בַּיָּ֖ם מִצֵּאתֵֽךְ׃ (ס)
רש"י
לקץ הימין. כמו באחרית הימים ואין לפרש הימין לשון יד הימנית שהרי הוא מנוי במסורת הגדולה בשיטת תיבות המיוחדין בנו"ן זקופה בסוף תיבה המשמשת במקום מ"ם ולית דכותיהון כגון ועליה יכרעון אחרין (איוב ל״א:י׳) יקום ולא יאמין בחיין (שם כד) קח לך חטין (יחזקאל ד׳:ט׳) יחרדון איין (שם כו) למחות מלכין (משלי ל״א:ג׳), לקץ הימין (כאן), (ועיין רש"י פסחים נ"ו ד"ה לקץ הימין ועיין רש"י סנהדרין צ"ב ד"ה לך לקץ וכו' וקצת צ"ע):
מלבי"ם
כה אמר ה' הלא מקול מפלתך זה נמשך עמ"ש (בפסוק י"ח) עתה יחרדו האיין יום מפלתך, ור"ל הלא גם בתחלה שהיה רק קול מפלתך ר"ל שעדיין לא נפלת נפילה החלטית, בכ"ז רעשו האיים וכ"ש שיחרדו ביום מפלתך שתפול נפילה החלטית ע"י שיציף הים אותך, ומפרש הלא רק מקול מפלתך שיצא קול שנפלת, וזה היה באנק חלל בהרג הרג בתוכך (שבעת המלחמה היה אנקת חלל, ואחר כבישת העיר הרג הרג, כי חלל הוא ע"י מלחמה לרוב, וההרג יעשו עת נמסר הנכבש בידם), הלא גם על זה כבר ירעשו האיים, ויהיה הרעש כ"כ עד כי: