בַּלָּה֥וֹת אֶתְּנֵ֖ךְ וְאֵינֵ֑ךְ וּֽתְבֻקְשִׁ֗י וְלֹֽא־תִמָּצְאִ֥י עוֹד֙ לְעוֹלָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה׃ (ס)
מנחת שי
ושבה שביך. כתב בעל לוית חן בשער ד' פ' ט"ו שהשין בחטף פתח וכן הובא במכלול דף ס"ג עם דומים אחרים שהם בשוא ופתח וזהו מה שכתב שם והעמידו הוא"ו במאריך ונקדו התי"ו בשוא ופתח לתפארת המלה וּתֲבֻקְשִי ולא תמצאי עוד (יחזקאל כ״ו:כ״א) וכן אמרו וּשֲבֵה שביך וכן קום בלק וּשֲמָע שניהם הוא"ו מועמדת בגעיא והשין בשוא ופתח עכ"ל. ובדף פ"ז הובא עם דומים אחרים שהם בשוא לבדו וכתב בלשון הזה ועם אות גרונית מאריך התנועה הקטנה וישתתף פתח עם השוא כמו ומכחכם שִחֲדוּ בעדי (איוב ו׳:כ״ב) ופעמים גם בלא אות גרונית תאריך התנועה הקטנה וישתאף פתח עם השוא כמו רֻטַפַש בשרו מנוער (איוב ל"ב) או בבוא מאריך עם החירק כמו ונקף סִבֲכֵי היער (ישעיהו י׳:ל״ד) ואע"פ שאין נקוד פתח עם השוא אתה קורא השוא כמו שוא ופתח וכן בְּשִקְתוֹת המים (פרשה ויצא) והיה בִּקְרָב איש (שמואל ב ט״ו:ה׳) כִּקְסָוס שוא וכן אם תהיה הואו תחלת המלה כמו וּשְבֵה שביךָ (שופטים ה') וּסְגוֹר דלתך (ישעיהו כ״ו:כ׳) וּשְתֵה בלב טוב (קהלת ט׳:ז׳) אבל אם המלה שבראשיתה וא"ו נקשרת עם המלה שבצדה אע"פ שהוא"ו במאריך השוא נח ולא יקרא כמו שוא ופתח כמו וּשְלַח לי עצי ארזים (ד"ה ב' ב') והוסיף עוד ר' אליה המדקדק דוקא וא"ו בשורק ותנועה אחריה עמה שיקראו המשוררים יחד ולא באופן אחר ועיין מ"ש (באסתר סימן א') על מלת רצפת וסימן ב' על ובהקבץ וכבר הארכתי בענין זה במאמר מיוחד ואין כאן מקום להאריך יותר:
אבן עזרא
בלהה. כמו בלהות אתנך (יחזקאל כ"ו כ"א) וטעם בלהות בהלות, הפוך כמו כשב וכבש (ויקרא ג' ז', וד' ל"ב):
אבן עזרא
גם יש דרש להרויח נפש חלושה בהלכה קשה, ויש דרש מסברא ידועה, ויש שהוא בהלכה שאיננה קבועה, גם יש דרש שהוא טוב לאחרים, וידריך בדרך תבונה את הנערים, כי יש עוף שאיננו רואה ביום הנגוהות, ובלילה רואה מפני שעיניו כהות, כדרש שהעולם נברא בבי״ת בעבור ברכה, ואם הדבר ככה, ״הנה ד׳ בוקק הארץ ובולקה״ (ישעי׳ כד א), ״ואשיתהו בתה״ (שם ה ו), ״ובטלו הטוחנות״ (קהלת יב ג), ״בל ידעום״ (תהלים קמז כ), ״משחת בלי״ (ישעי׳ לח יז), ״בלו שמלותיכם״ (דבר׳ כט ד), ״בלע ד׳״ (איכה ב ב), ״בלל ד״׳ (ברא׳ יא ט), ״ובתקוך״ (יחז׳ טז מ), ״וברא אתהן״ (שם כג מז), ״בין בתריו״ (ירמיה לד יח), ״בזיון וקצף״ (אסתר א יח), ״ילדו לבהלה״ (ישעי׳ סה כג), ״בלהות אתנך״ (יחז׳ כו כא) ״איש בליעל״ (משלי כז יז), ״בעל פעור״ (דבר׳ ד ג), ״כרע בל״ (ישעי׳ מו א) ״כהני במות״ (מ״א יג לג)