פרשנות מצטטת על יחזקאל כז:י

כוש ופוט ולוד. והכוונה שלא נזכר עוד פוט בכל התורה כמו כוש ומצרים והיינו סבורים שהוא מן המשפחות שנתבלעו וכמ"ש פר' ל"ח סימן י' שהים הציף מהם ל' משפחות מהשבעים כמו חול וגתר ומש שלא נזכרו עוד. בא יחזקאל והזכיר את פוט. וצ"ע למה לא הביא מיחזקאל כ"ז פרס ולוד ופוט היו בחילך. ויש לומר שהנבואה של יחזקאל היא נבואה של עתיד וגם היתה מקדם אך ביחזקאל כ"ז כתוב שהיו ואין ראיה שהם עתה [וע"ע ירמי' מ"ו ט' וצ"ע] [וביפ"ת תירץ כי מפסוק פרס ולוד ופוט נוכל לומר כי זו אומה חדשה שנתחדשה אח"ז אבל מפסוק זה דמדבר במצרים ומזכיר ג"כ כוש אשר היו בני חם כוש ומצרים ופוט מוכח שפיר דלא נתבלעה]:

וכנען ילד - ופוט לא כתב כאן. ואמרו רבותינו: [היינו] סבורים שנתבלעה משפחתו של פוט, עד שבא יחזקאל ופירש בפרשה, (צור) [כוש] ופוט ולוד. ושאל הרב ר' יוסף קרא את ר' שמואל: מאחר שלא נתבלעה משפחתו למה לא כתב [ו]פוט ילד? אמר) בפרשה זאת כתובים שבעים בנים מבני נח. מכאן אנו למדים שבעים אומות, שהרי כתוב בפרשה ומאלה נפרדו. ופוט וכל בניו לא היו אלא אומה אחת. ואילו אמר ופוט ילד פלוני ופלוני, היאך יכול לומר מאלה נפרדו דמשתמע כי הגוים היו נפרדים מבני נח? [ו]לפיכך פירש כל אחד ואחד, שאם כן, יהיה יותר משבעים לשון, לכך לא כתב ופוט ילד, לידע כי פוט וכל זרעו לא היו אלא לשון אחד.

לִקְמָצִים קֹמֶץ עַל קֹמֶץ יָד עַל יָד הָיוּ אוֹצְרִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"א:מ"ז). וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"א:מ"ז) "לְאוֹצְרִין", כִּי הַחֲפִירוֹת הָעֲשׂוּיוֹת בָּאָרֶץ לְאוֹצָר אוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים יִקָּרְאוּ קְמָצִים, "בְּאַחַת הַפְּחָתִים" (שמואל ב יז ט) תִּרְגֵּם יוֹנָתָן "בַּחֲדָא מִן קֻמְצַיָּא", וְכֵן כָּל פַּחַת (ישעיה כד יז יח) תִּרְגֵּם "קֻמְצָא", וְהוּא קָרוֹב מִן "חוֹפֵר גּוּמָּץ" (קהלת י ח), כִּי הַגִּימֶ"ל תְּשַׁמֵּשׁ בְּכָאן כְּמוֹ קוּ"ף כַּאֲשֶׁר תְּשַׁמֵּשׁ כְּמוֹ כָּ"ף בְּ"אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג" (שיר השירים ז ג) מִן "מָסְכָה יֵינָהּ" (משלי ט ב), "וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ" (תהלים פ טז) שֶׁהוּא כְּמוֹ "גַּנָּה" (ישעיהו א ל), "וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם" (בראשית ח':ב') כְּטַעַם וַיִּסָּגְרוּ, "עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם" (יחזקאל כט יד), "מְכֹרֹתַיִךְ וּמוֹלְדוֹתַיִךְ" (שם טז ג), "וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם" (ישעיהו יט ד) – הַכָּ"ף וְהַגִּימֶ"ל בָּהֶם שָׁוִים, וְיִשְׁתַּוּוּ הַקּוּ"ף וְהַכָּ"ף תָּמִיד, כְּמוֹ "קוֹבַע" (שמואל א יז לח) "וְכוֹבַע" (יחזקאל כז י), "תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (קהלת יב ט) כְּמוֹ "מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ ה'" (ישעיהו מ יג), וְרַבּוֹתֵינוּ יֹאמְרוּ מִלְּשׁוֹן קִשּׁוּט – תַּכְשִׁיטִים (שבת סג), וּתְקַשֵּׁט (ירושלמי כתובות פ"ו ה"ג), וְכֵן "וַיַּצִּקוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד תֹּם כָּל הָעָם לַעֲבֹר מִן הָעִיר" (שמואל ב טו כד), אָמַר בּוֹ הַתַּרְגּוּם "וַאֲקִימוּ יָת אֲרוֹנָא", עֲשָׂאוֹ כְּמוֹ "וַיַּצִּיגוּ", וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמואל ב ו יז) "וַיָּבִאוּ אֶת אֲרוֹן ה' וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ" מִלְּשׁוֹן "אַצִּיגָה נָּא עִמְּךָ" (בראשית ל"ג:ט"ו), "וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ" (בראשית מ"ג:ט'):