פרשנות מצטטת על יחזקאל כז:כד

הֵ֤מָּה רֹכְלַ֙יִךְ֙ בְּמַכְלֻלִ֔ים בִּגְלוֹמֵי֙ תְּכֵ֣לֶת וְרִקְמָ֔ה וּבְגִנְזֵ֖י בְּרֹמִ֑ים בַּחֲבָלִ֧ים חֲבֻשִׁ֛ים וַאֲרֻזִ֖ים בְּמַרְכֻלְתֵּֽךְ׃

רש"י

אקמטרא – ארגז של ספרים ובמגילה (מגילה כו ב) קמטרי דספרי וכן תרגם יונתן ובגנזי ברומים (יחזקאל כ״ז:כ״ד) אלמין דזהירין מחתין בקמטרין וכן לאשר על המלתחה (מלכים ב י׳:כ״ב) לדעל קמטרא:
שאל רבBookmarkShareCopy

נשמת אדם

ז"ל המ"א בסימן רס"ו ודע דאם העגלה גבוהה י"ט ורחבה ד' בלא הגלגלים הוי רשות היחיד גמור כו' ואם אין העגלה גבוה י"ט בעצמה אע"פ שעם הגלגלים היא גבוה י"ט אינה רשות היחיד דה"ל מחיצה שהגדיים בוקעין בו עכ"ל. ולפ"ז לדעת הב"ח שכתבתי ס"ק ג' דבעינן דוקא רשות לעצמו כמו לענין שבת אם כן הדפים הקבועים בכותל שקורין פאליצעש או שאנק אע"ג שרחבין ד"ע וגבוהים י"ט מהארץ אינן רשות לעצמו כדאיתא בסימן שמ"ה סעיף ט"ו זיזין הבולטין בין הכותל ויש בהם ד' על ד' הוי כרמלית (וצ"ע לדעת רשב"א בעה"ק דף י"א ע"א וע"ב דכ' דהוי כחורי רשות היחיד ובקיעת גדיים אינה מעכבת בחורין ע"ש ועיין עוד במ"א סימן שמ"ה ס"ק א' נעץ קנה כו' ומ"ש המ"א שם דגם מה שתתתיו הוי רשות היחיד הוא ט"ס) ומזה נלמוד לדינים אלו וכן מוכח לכאורה מדברי מ"א בסימן שט"ו שהבאתי בפ"ק ג' שעשה מחיצה בכל לילה ע"ש. ויותר טוב לו לעשות דפים רחבים ד"ט וגבוהים ולא היה צריך לטירחא זו בכל לילה אע"כ משמע דאפי' גבוה י"ט ורחב ד' לא מהני דכיון שאין כאן מחיצות:
והנה לפי הנראה דכיון דדבר שהוא רשות לשבת הוי נמי רשות לענין צואה לכ"ע עיין ס"ק ג'. לפ"ז כלי שדפנותיה גבוהים י"ט ורחב ד' טפחים אע"ג שמגולה למעלה וצואה בתוכה מותר לקרות שהרי לענין שבת חולק רשות לעצמו וראיה מכוורת בשבת דף ז' דמ"ש תוכה מעל גבה כמו בעגלות המשכן דאמרינן בהדיא דתוכן רשות היחיד. ואף דבסי' שי"ד כת רמ"א דוקא במחזקת מ' סאה היינו לענין בנין וסתירה דל"ש בכלים ואם מחזיק מ' סאה לא מקרי כלי והוי אהל. וכן לענין טומאה בעינן דוקא אהל להפסיק ובפחות מזה הוי כלי וע"ש בסימן שי"ד בביאורי הגר"א. אבל לענין צואה דלא בעינן רק רשות בפ"ע אם כן כיון דהוי רשות לשבת ודאי דמהני גם כן הכא. ולפ"ז כ"ש דמועיל לענין תשמיש דהא איסור צואה הוא מדאורייתא וכעין זה כתב המ"א בסימן ר"א ס"ק י"ט. ולפ"ז צ"ע על הרמ"א שם שכתכ דדוקא ארגז מחזיק מ' סאה וגה זה הניח בצ"ע. וכ' בתשובה סי' ל"ד מדכתבו הפוסקים טלית על ארגז הוי כלי בתוך כלי וסתם ארגז הוא גדול ואפ"ה לא מקרי רק כלי ולכן כ' דצ"ע להתיר אפילו במחזיק מ' סאה. וכ"ז צ"ע דלענ"ד הדבר פשוט דאם רק גבוה י"ט ורחב ד' מהני. ובאמת בגמ' לא נזכר ארגז אלא ולימא אקמטרא ופרש"י ארגז כמו ביחזקאל כ"ז בגנזי ברומים ות"י קמטריא וע"ש ברש"י שהם ארגזים שמניחים בו תכשיטים וידוע דאין דרך להניח תכשיטין בארגז גדול כ"כ. וראיה לזה ממטה דבהדיא איתא בגמרא דמפסיק לצואה כדאיתא בס"ק ג' וכ"ש לענין תשמיש וא"ל דכלי בטל לגבי הבית דהוי מתשמישי הבית וכמ"ש בש"ע סי' נ"ה למנין תיבה שבבית הכנסת. נ"ל דל"ד דדוקא מה שהוא צורך לבית כמו תנור שעומד בבית דדומה לתיבה העשויה לצורך בית הכנסת ע"ש בב"י בשם רשב"א אבל כלים שבבית לא בטילי וראיה ברורה ממטה שבתוך הבית כדאיתא בגמרא סוף מי שמתו. ועיין בי"ד סימן רפ"ב בט"ז ס"ק ד' ובנק"הכ שם ואי"ה בכלל ל"א סי' א' ב' אאריך בזה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת ציון

ויגלום. כרכו כאחת, וכן (יחזקאל כז כד) בגלומי תכלת, ופירושו בכריכת בגדי תכלת:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

קמטרא - ארגז שקורין אשקריניי"ו והרבה יש בתרגום של יהונתן בן עוזיאל חבלים חבושים (יחזקאל כז) ארגזים אמליץ דזהוריתא בקמטרין וכן לאשר על המלתחה לדעל קמטרי' (מלכים ב י׳:כ״ב):
שאל רבBookmarkShareCopy