וְנָתַתִּ֤י חחיים [חַחִים֙] בִּלְחָיֶ֔יךָ וְהִדְבַּקְתִּ֥י דְגַת־יְאֹרֶ֖יךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶ֑יךָ וְהַעֲלִיתִ֙יךָ֙ מִתּ֣וֹךְ יְאֹרֶ֔יךָ וְאֵת֙ כָּל־דְּגַ֣ת יְאֹרֶ֔יךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶ֖יךָ תִּדְבָּֽק׃
מנחת שי
בחחים. ויקרא רבה סוף פרשת מצורע כשעלה נבוכדנצר להחריב את ירושלים ושאל לסנהדרין שיתנו לו יהויקים עמדו ונטלוהו ושלשלוהו לו וכיצד שלשלוהו רבי אליעזר ברבי נתן אמר חי שלשלו אותו כד"א ויתנהו בסוגר בחחים בחיים כ' רש"א מת שלשלו אותו לו כד"א למען לא ישמע קולו עוד אמר ריב"ל אני מקיים דברי שניהם חי שלשלו אותו אלא שהיה מפונק ומת בידם ע"כ. ובספרים שלנו כתיב וקרי בחחים ובחילופים שבין מערבאי למדנחאי לא מצאנו שום חילוף רק ביחזקאל כ"ט בפסוק ונתתי חחיים בלחייך למערבאי חחיים כתיב תחיה קרי ולמדנחאי חחים כתיב וקרי:
מצודת ציון
חחי. הוא הטבעת המושם בפי הבהמה שעסקיה רעים, למושכה על ידו, וכן (יחזקאל כט ד): ונתתי חחים בלחייך: