וָאֲטַמֵּ֤א אוֹתָם֙ בְּמַתְּנוֹתָ֔ם בְּהַעֲבִ֖יר כָּל־פֶּ֣טֶר רָ֑חַם לְמַ֣עַן אֲשִׁמֵּ֔ם לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽדְע֔וּ אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ (ס)
עיקר תוספות יום טוב
מתודין. הוידוי על שבחטאינו ובעונות אבותינו הוצרכנו לבער הקודש מן הבית לבלתי תת אותם לבכורות שהיו ראויים לתרומה ומעשרות, כאמרו [יחזקאל כ] ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם. ויאמר וגם נתתיו כמו ואף על פי שנתתיו ללוי וזולתו, כמצותיך, אף על פי כן אני מתפלל השקיפה לטובה במקום ההשקפה לרעה הראוי לעוני. הר"ע ספורנו:
תוספות יום טוב
מתודין. כתב החכם מהר"ר עובדיה ספורנו בפרשת כי תבא שהוידוי על שבחטאינו ובעונות אבותינו הוצרכנו לבער הקדש מן הבית לבלתי תת אותם לבכורות שהיו ראוים לתרומות ומעשרות כאמרו (יחזקאל כ׳:כ״ו) ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם. ויאמר וגם נתתיו ללוי כמו ואע"פ שנתתיו ללוי וזולתו כמצותיך אעפ"כ אני מתפלל השקיפה לטובה במקום ההשקפה לרעה הראוי לעוני עכ"ד:
ספורנו
בערתי הקדש מן הבית. בחטאינו ובעונות אבותינו הוסרה העבודה מהבכורות אשר להם היו ראויות תרומות ומעשרות כאמרו ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם וזהו וידוי מעשר שהזכירו רז"ל:
רש"י
אשר ילדת לי. היו לו חמשה בנים ד' מהם לעבוד עכו"ם ואחד מוקצה לבית הספר ובא להקרי' אחד מבניו למולך מקרי' לו את זה שהקצה ללמוד תורה במדרש רבי תנחומא, ואני אומ' אשר ילדת לי אלו הבכורו' וכן הוא אומר בספר הזה (לקמן כ') ואטמא אותם במתנותם בהעבי' כל פטר רחם: