פרשנות מצטטת על יחזקאל לא:ו

[ה] וכתב החזקוני, כי לשון יבם ויבמה הם מתיבות המשמשות בנין וסתירה כמו "פארות" (יחז' יז ו) "תפאר" (דבר', כז ד) "מסעף פארה" (ישעי' י לג), "בסעיפותיו קננו" (יחז' לא ו), כלומר הסר ממנה היבום להיות לך לאשה, וכן כתב רא"ב בנימוקיו כי לשון יבם ויבמה יש לפרש היפך הפעולה על דרך "תבואתי תשרש" (איוב לא יב) ופי' ויבם אותה עשה שלא תהיה עוד לה יבם:

ותשלח פראות. ברוב ספרים המדוייקים מלא וא"ו קודם לתי"ו ויש ביניהם מחלוקת אם הרי"ש קודם לאל"ף או אם אל"ף קודם לרי"ש ורד"ק בפירוש כתב פראות כתיב ריש קודם לאל"ף ובשרשים שרש פאר הוסיף וכן פראתיו הרוב נכתבו הרי"ש קודם האל"ף והמסרה תבא עליהם כי שנים נכתבו אל"ף קודם לרי"ש ותארכנם פארתיו. ותחת פארתיו ילדו ושניהם ביחזקאל ל"א ושארא רי"ש קודם לאל"ף עכ"ל. ועיין בסימן ל"א שיש שם חילופים רבים:

בסעיפיה. בענפיה כמו בסעפותיו קננו (יחזקאל לא):