פרשנות מצטטת על יחזקאל לב:כט

ויחי בירושלמי דזרעים ויחי ר' יהודא בציפורי שבע עשרה שנה. ברזא דגלגולא שהיה נ"יצוצו ש"ל י"עקב א"בינו לכן נקרא סתם נ'ש'יא' בגמרא (ע"ז) ואנטנינוס היה ניצוצו של עשו הרשע (יחזקאל לב) שמה אדום מלכיה ולא כל מלכה וזה שהשיבו מבית דינו של שם לרבקה כשהלכה לדרוש את י"י שהיתה מצטערת למה זה אנכי הריתי לשניהם בבטן אחת מדוע נשתניתי משרה הצדיקה שיצא הפסולת של סיני הכסף ע"י הגר שפחת שרה ועתה סיגי הזהב של יצחק היה להם ג"כ ליצא מן אשה אחרת וזה שהשיבו לה שני גיים בבטנך שגם סופו של עשו ליטהר ע"י אנטנינוס שלא פסקה משולחנו לא צנון ולא חזרת. וכמו שיעקב תיקון פרצוף אד"הר עץ הדעת להיות טוב ולכרות רע כמ"ש אברהם באומרו אחר תעבורו אלה תולדת יעקב לידתו וביאתו לעולם לתקן טוב שהיא יוסף (ישעיה ג) אמרו צדיק כי ט"וב ואל אותו הבקר רץ אברהם לתקן מ"הד הקשה להיות רך וטוב ויתן אל הנער לעשותו כי הוא ע"בד א"ברהם מיטט"רון (בראשית כד) כל טוב אדוניו בידו לכן היה יוסף בן י"ז טו"ב כשנתגלגל הדבר שירדו ע"י למצרים וכמ"ש פרעה כל טו"ב ארץ מצרים לכם הוא ולפי שיוסף הביא דבתם רע"ה התעורר הרע מאד"הר חיה רעה אכלתהו (תהלים קיב) טו"ב איש חונן זה יוסף (שם לז) וצדיק חונן ונותן שהוא במקום חנוך דאתמר עלה חננ"י אלקים וכי יש לי כל ואותן השנים שהיה יוסף במצרים היה בנימין הצדיק משמש ערסוי תחותוי. ז"ש יוסף אלקים יחנך בני שאתה הוא במקום חנוך במקומי כל אותן השנים (שם קיב) יכלכל דבריו במשפט זה יוסף שנקרא כלכל וכל המזמור עליה דיוסף מזמור זה בדרך א"ב כי כ"ב שנה היה יוסף מופרש מאביו לכן למדו יעקב שם של כ"ב היוצא מכתונת פסים לכן כשהגיע יעקב למזמור קי"א סוד אלף שהוא יוסף בעלמא עלאה אמר זה המזמור עליו גם על כל דרגין דרתיכא (שם) אשרי איש שגבר על יצרו כאיש ירא את י"י וכה"א את אלקים אני ירא יוס"ף הצדי"ק בגי' שס"ה במצותיו חפץ מאוד שכלל כל מצות לא תעשה שבתורה וזכה בזה שגבור בארץ יהיה זרעו ושקבל ברכות (שם פ) לפני אפרים ומנשה עוררה את גבורתך (שם קיב) דור ישרים יבורך א"ת יבורך אלא יברך שבך יברך ישראל שכל הדור ישרים יבורך בשבילם וכן אמר יעקב יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ר"ל שכל י"ב שבטים נקראו ע"ש אפרים ובית יוסף וכמ"ש יוסף בני הס אשר נתן לי אלהים ועל הכלל כולו יצאי בז"ה ר"ל כל י"ב שבטים נקראו עליהם גם על מעשה דפוטיפרע שזכה להיות גבור וכבש את יצרו ויצאת הזרע על הארץ ויפוזו זרועי ידיו ז"ש בארץ יהיה זרעו בארץ ממש (שם) הון ועושר בביתו ועושה צדקה עם כל בית ישראל עומדת לעד גם תיקן אור של אד"הר וירד למצרים מקום זוהמת חלאת הנחש לתקן ענין נחש כמ"ש כי נחש ינחש איש כמוני ולא דובר שקר ח"ו (במדבר כג) כי לא נחש ביעקב אבל שבא לקראת נחש לתקן וכרת ערלת הקליפות כמ"ש וכל אשר יאמר לכם תעשו ז"ש (תהלים קיב) זרת בחושך אור לישרים ותיקן תלת גלגולים נר"נ ז"ש (שם) חנון ורחום וצדיק לקבל תלת קטרין של ג' אבות. ואף שהיה נטוע בין א"הע (שם) כי לעולם לא ימוט משמועה רעה שאמר יעקב עליו חיה רעה אכלתהו (שם) לא יירא נכון לבו בטוח בי"י(משלי כח) וצדיקים ככפיר יבטח גם כששמע חלומו של פרעה בז' פרות רעות ושבלים רעים לא יירא רק מיד השיב אלקיה יענה את שלום פרעה כי גם הרעה נהפכה לטובה שליקט כל כסף בעולם נכון כמ"ש לפרעה נכון הדבר מעם אלקים לעשותו וכל מה שעשה יוסף במצרים לא על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא כמ"ש יעקב את שלום אחיך ולא על עצמך יצאת רק את שלום הצאן שהוא כלל כל ישראל. ז"ש (תהלים קיב) סמוך לבו בטוח בי"י בכל השבטים לא תמצא ס' רק ביוסף כי הוא עומד לקבל ס' של סמא"ל וסטן ז"ש (שם) עד אשר יראה בצריו פזר נתן לאביונים ואת העם העביר יוסף שפזר לכל אביונים בעולם ועשה בזה צדקה לעד עם אחיו שקרנו תרום בכבוד שלא לומר לאחיו שם בני גולה כשאמר יוסף להם למול (שם) רשע יראה פרעה וכעס אבל שניו יחרוק שלא יכול לומר לו מאומה רק תאות רשעים האבד גם על פוטיפר שנסתרס זרע רשע על אברהם ג"כ נאמר מזמור זה (שם) אשרי איש הוא אברהם ירא את י"י עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וא"ת מאחר שהיה ירא את י"י למה לא שומר ברית מילה מעצמו הלא קיים כל התורה אפילו עירוב תבשילין לז"א (שם) במצותיו חפץ מאוד ר"ל שכל המצות שימר אף שיעשה אותם קודם שצוה הקב"ה אותו יכול אח"כ לחזור ולעשות כשיצוה אותו הקב"ה כדר' חנינא גדול המצוה ועושה משאינו מצווה ועושה. אבל אלו מל את עצמו קודם צוויו לא יכול אח"כ לחזור ולמול כשיצוה אותו הקב"ה ז"ש במצותיו חפץ מאוד שיהיה מצווה ועושה וא"ת ולמה לא צוה לו הקב"ה על מצות מילה רק כשהיה בן צ"ט שנה לא מקודם לכן לז"א לפי שיצחק מטפה קדושה כי כבר הוצרך יצחק לבא לזה העולם בן מאה שנה לקבל מאה מפתחן דברכאין דיהיב קב"ה לאברהם חושבן בראשית יב) ל"ך ל"ך והם מאה שערים אשר זרע יצחק בארץ ההוא שהם נגד מאה ברכות ז"ש (שם כו) ויברכהו י"י ז"ש (תהלים קיב) גבור בארץ יהיה זרעו זה יצחק שמדתו גבורה שיהיה זרעו טהור ואז נולד יצחק וא"ת למה נולד דווקא בן מאה ז"ש (שם) דור ישרים יבורך שהם נגד ק' ברכות (שם) הון ועושר בביתו (בראשית כד) וי"י ברך את אברהם בכל (תהלים קיב) וצדקתו עומדת לעד שהוא תסד שהעולם עומד עליו כי על ג' עמודים העולם עומד (שם) זרח בחושך אור משל לא' שהולך ממקום למקום וראה בירה דולקת שהיה העולם עומד בחושך והוא (ישעיה מא) העיר ממזרח צדק. טוב איש חונן ומלוה כמ"ש במדרש שנתן להם לאכול במדבר מאן יהיב קופר במדבר כשבאו לברך אמר להם נברך כו'. (בראשית כא) ויקרא שם בשם י"י אל עולם שהקריא אל בפי הבריות כמ"ש שמתחלה חונן ומלוה להם אכילה ושתייה במדבר ואח"כ היה (תהלים קיב) מכלכל דבריו במשפט כשלא רצו לברך להקב"ה דבר עמהם משפט לשלם לו. (שם) כי לעולם לא ימוט ע ואברהם היו יהי"ה. שבכל דור ודור צריכין להיות שלשים צדיקים כאברהם בדור (שם) כי לעולם לא ימוט לזכר עולם יהי"ה מנין יהי"ה שלשים צריך להיות בכל דור ודור לתקן עולם בשלשים ניצוצות מן גוים (שם) משמועה רעה לא יירא כששמע אברהם שנשבה אחיו הלך אברהם להציל לוט מד' מלכים (שם) נכון לבו בטוח שהציל את לוט ע"י פרידה שיוצאת ממנו. ואם קאי על יצחק אשרי איש ירא את י"י כשהוא מצד היראה כשצוה הקב"ה על עקידה שמח במצותיו חפץ מאוד. מזה זכה שיהיה גבור בארץ יהיה זרעו ודור ישרים יבורך מאותו מעשה והלאה. הון ועושר זבל פרידותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך זרח בחושך שהוא מסיטרא דדינא (בראשית כז) ותכהין עיניו אור לישרים כדי שיבא ויקבל הברכות לכן כהו עיניו או שיצא ממנו או"ר א"נטונינוס ור"בי ז"ש זרח בחושך שמתוך החושך שהוא עשו מחשיך אפי ברייתא יצא ממנו ג"כ א"ור שני גיים. טוב איש חונן יכלכל דבריו במשפט כי הוא מצ"הד מלך במשפט. ואם הוא על יעקב שכלול מכל תרי"ג מצות כי אברהם כולל רמ"ח מצות עשה לכן תחלת דבורו של אברהם פתח הקב"ה במצות עשה לך לך מארצך אבל יצחק כולל מצות ל"ת מצ"הד לכן תחלת דבורו של יצחק פתח הקב"ה עמו (שם כו) אל תרד מצרימה היא מצות ל"ת. ויעקב איש תם מושלם משני צדדין יושב אוהלים באוהל אברהם שהוא כלול רמ"ח מצות עשה ובאוהל יצחק שהוא כולל שס"ה מצות ל"ת. עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי כי זה לבוש של הקב"ה ז"ש אשרי איש זה יעקב שהוא כלל מצות עשה ומל"ת ז"ש ירא את י"י זה מצות ל"ת במצותיו חפץ מאוד זה מ"ע גבור בארץ יהיה זרעו על כלל השבטים. הון ועושר בביתו ויפרוץ האיש בבית לבן. זרח בחושך שכל ימי היותו אצל לבן נתכוון לרעות צאן קדשים הם ישראל לקבל רצוצות הנידחות בתוך החושך להיות אור לישרים ותלת גלגולין קא חשיב. בספר התמונה מסטרא דאברהם חנון מסטרא דיעקב רחום מסטרא דיצחק צדיק כל כוונתו של יעק"ב על טו"ב של א"ה ז"ש טוב איש חונן מסטרא דאברהם יכלכל דבריו במשפט מסטרא דיצחק. ולא כנגד עצמו עשה כל מעשיו רק כי לעולם לא ימוט על כלל כל העולם כלו יצא. משמועה רעה שאמר טרוף טורף יוסף חיה רעה אכלתהו לא יירא כי נכון לבו בטוח יהיה בי"י ולא רצה לקבל תנחומין עליו ואם יתמהמה חכה לו ואלו היה חושב שמת כבר נגזרה גזירה על המת לשכוח מן הלב אלא שנכון לבו בטוח בי"י שהוא חי, לכן מאן להתנחם סמוך לבו ע"ז שהוא חי עד אשר יראה בצריו כי עשו שמח שמחה גדולה שנאבד ממנו שטנו ז"ש יעקב לעשו רב עוד יוסף בני חי ר"ל עשו נקראר"ב כמ"ש יש לי ר"ב אחי רב יעבוד צעיר והוא ר"ב ה"חובל רבן של כל מלאכי חבלה וכל אותן השנים היה שמח עשו בחשבו ששטנו אינו בעולם ז"ש רב אין לך לשמוח אלא עוד י"וסף ב"ני ח"י ובר"ת נרמז שהוא חב"י ח"נוך ב"ן י"רד נגד רב החובל שלו רבן של כל המלאכים וכל טו"ב אדוניו בידו פז"ר בגי' זעי"ר מדתו של יעקב הוא קיבל עם אבותיו הגלות צדקת פזרונו עשה שפזרן בין א"הע ז"ש פזר נתן לאביונים הם ישראל שנקראו אביוני עמך ובזה צדקתו עומדת לעד ר"ל שירשו ג"ע כי הברירה נתן הקב"ה לאברהם או גיהנם או גליות ובבל הוא הגליות לפזר כדי שקרנו תרום בכבוד רשע זה עשו יראה וכעס כשראה מי המחנה הזאת אשר פגשתי שיניו יחרוק שנקוד על וישקהו ששבר שניו והיו קהות ובזה (תהלים קמ) זממו אל תפק תאות רשעים תאבד. או על יוסף שעמד ונשתרבב נגד אמו רשע יראה וכע"ס בגי' יוס"ף אבל הוא שתאות רשעים תאבד. ולפי שעיקר ירידת ישראל למצרים לתקן טוב לכן בא הכתוב והודיע שהקב"ה עשה (שם קמה) רצון יראיו שכל ימיו היה מצטער על אותן י"ז שנים שהיה יוסף חי ונאבד ממנו נתן לו הקב"ה טו"ב שנים לרמוז שתיקון טו"ב של עץ הדעת הוא ביוסף לכן ויקרא לבנו ליוסף דייקא כי בו תלת יסוד שהכל תלוי עליו ולפי דברי הזוהר שבא אליו אברהם יצחק בשטת מיתתו ז"ש ושכבתי עם אבותי שבאו אחריו אברהם ויצחק ושכינתא על גביהן ולפי שיוסף הוא תשלום המרכבה כמבואר בסוד ויאמרו א"ליו שנקוד על אי"ו רמז על ג' אבות שסודם א"יו א"ברהם י"צחק ו"יעקב וליתא למתניתין מקמי' דאיהו רזא עלאה:

ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל על ערב רב שהם אינם עומדין בתפקידו של הקב"ה כלחו"ך השור כמו שהטעו ישראל בענין עשיית העגל מזה היה מתיירא מואב ועוד אחרת היו מתייראי' שראו מה שעשו ישראל לאמורי שעמון ומואב טהרו בסיחון לכן היו מתייראים מואב ואמרו לפניו מאחר שבלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא ובלק הוא ממדין ולא מעמון ומואב מש"ה הם נחשבים לעם אחד והטעם שלקחו בלק למלך לפי שמואב הוא משמאל ובלק הוא מימין שהיו ב' סטרין ביחד ובאו לכלול ימינא בשמאלא תרין סטרין בסטר' אחרא לפי שמואב הוא פני שמאל מאביהן לוט שהלך לשמאל תמן פני שור לכן אמרו עתה ילחכו כלחוך השור לכן לקחו בלק שהוא מימין מסיטרא דחמור ונעשה מלך למואב בעת ההוא לכן שלח בלק אחר בלעם כי ח בלעם הוא לבן מסיטרא דחמור ימין הלך למלוך בארץ אדום שמאל לשתף ב' סטרין יחד לכן אמר נעשה שותפות ביחד ולפי זה (תהלים קכ) אויה לי כי גרתי משך על בלק ומואב (שם) שכנתי עם אהלי קדר על בלעם ואפשר ע"ד (שם) אני שלום מי שרוצה לדבר שלום רק כשהוא פותח בשלום לפני בעל ריבו הוא חושב והוא רואה שהוא נכנע לפניו ואז מתחיל הוא במלחמה וכן מואב הוא לעולם שונאים זה את זה רק שעתה עבור ישראל משל לשני כלבים וכו' עשו שלום ועכ"פ הראה מואב את עצמו שהוא אינו ירא בפני ישראל להודיע למדין שהם חזקים ואין להם שום מורא בפניהם רק עתה ילחכו הקהל סביבותינו אם אין אנו מתיראים בפניהם כלל רק על סביבותינו ולפי שראה בלק את כל אשר עשה יעקב לעשו שכל עניינו היה על אתחברותא דסטרא אחרא לכן לקח סיר וחפר בנוקב' דתהומא רבא והוצרך אח"כ דוד להעלות (סוכה נג) ט"ו מעלות עם ט"ו שיר המעלות וזה סוד שראה יעקב גם כן אתחברותא בה בשעה שהיה בבית לבן וחיבר ט"ו שיר המעלות לבטל עינא בישא דא בתחלת חיבורו ט"ו מזמורים על ט"ו מעלות כל א' כלול מאה רמז רשע זה (תהלים קכ) ב"צרתה ל"י ק"ראתי ר"ת בל"ק גם (שם) ה"צילה נ"פשי מ"שפת ר"ת ה"מן שנתכווין להוריד פ"ר דינים וכן הם נתחברו לזה או לפי שבלק היה מבני בניו של יתרו שהוא (שופטים ד) חבר הקני נפרד מקין ובלק נשאר בקנא דמסאבותא רע של קין ובלעם הוא מן רע של הבל כמ"ש לקמן ה"נה ב"רך ל"קחתי אתחברו תרין אילין בעיטא חדא וע"פ הזוהר שדרש על שמות של רשעים הללו שאמר בלק עמלק נלחם עם ישראל לפי שראה שמו עם לקה והנה שמי בא לקה ושמו של בלעם בל עם לית עמא ולית רעיא שמא דילן גרים והקב"ה חשב ובלבל שמם לקח בל מן בלק בל מן בלעם ונעשו בלבל עמק בלבל עומקא דמחשבה דלהון דלא ישלטון בעלמא כוונת העמק הזה שבלבל אותם היינו מ"ש ר' שמעון אלעזר יאות אמרת אבל ההוא רשע אמר דור הפלגה אשתדלו ולא יכולו דחסר מיניהו פומא דלישניהון איתבלבל וכו' הרי שכוונתו שאותו עמק של בקעת שנער בלבל אותם דעבדו שותפא בפומא ובעובדא ועז"א בלק ועתה לכה נא ארה לי ר"ל שיש לי קסם בעובדא ולית אנא חסר רק הדיבור אולי אוכל אני בעצמי ספק אם יועילו מעשי אבל עתה כשתבא נוכל בוודאי ולכן אמר בלעם להקב"ה בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי קבה כי באמת בקש בלק מכל עם מילולא שהוא קבה מלשון (ויקרא כד) ונוקב שם י"י בדיבור והקב"ה השיב לבלעם לא תלך עמהם להיות לכם שותפות בתרין סטרין דהיינו שאתה קבה ובלק ארה לכן לא תלך עמהם שיהיה ב' סטרין ביחד לא תאור את העם ובלק חשב שלכך לא בא בלעם לפי שהוא תלה עובדין בידיה ולא ביד בלעם ובאמת גם במעשה היה לו לכן אמר וכל אשר תדבר אעשה כי גם המעשה יהיה נקרא על שמי ולכה קבה. או ענין עמק שבלבל אותםשראו שישראל חטאו בג' ענינים סימנם עמ"ק ע"גל מרגלים ק"רח ז"ש בלק הן עם יצא ממצרים ועשו עגל מה אלו ע"ז אף אלו ע"ז ועל מרגלים אמר וכיסה את עין הארץ שגידפו וחירפו באומרם כי חזק הוא ממנו כביכול אפי' בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם (זכרי' ד) עיני י"י המה משוטטים בכל הארץ והם כיסו וכפרו בעיק' בהקב"ה שהוא עין הארץ ועל קרח שעד היום (דברים ח) לא נפקו שמש וירח עד דמחו בהו גירא שהם ענין הדינים שיורדים לעולם מן מעשה קרח ז"ש והוא יושב ממולי שראה במשקופא דחכמתא קרח יושב בגיהנם שמה מואב ושריה (יחזקאל לב) שמה אדום ומלכיה גם הוא יושב שם ממול היכלא ואותו עמק בלבל אותם שבא לקלל את ישראל ז"ש בלק ועתה לכה נא אין ועתה אלא תשובה כמ"ש רבינו ז"ל ע"פ (בראשית ג) ועתה פן ישלח ידו שאד"הר עשה תשובה כמ"ש (דברים י) ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך והטעם שמלת ועתה מורה תשובה כמ"ש ר"א לתלמידיו (שבת קנג) שוב יום א' לפני מיתתך שנמצא כל ימיו בתשובה לכן נקרא ועתה ברגע א' יש קונה עולמו בתשובה ולפי שהיה בלק מתיירא שמא יעשו ישראל תשובה לכן אמר ועתה ר"ל שיכולים לעשות תשובה ע"כ לכה נא אין וא אלא עתה עכשיו מיד תבא ולא תדחה כי השתא קיימא שעתא ואפשר שה"ק הן עם יצא ממצרים וא"ת מי הוא זה שמלא לבו לקלל בניו של מלך (הושע יא) אנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותי לז"א שהרי הקב"ה מסכים לזה שהרי עד הנה היו יושבים תחת ענני כבוד ז"ש וכסה את עין הארץ תחת ענני כבוד ועתה יושב ממולי שנסתלקו ענני כבוד הרי שהקב"ה רוצה בקללתן ועז"א וירא בלק את כל אשר עשה ישראל לאמורי שהוא עשו הוא עמלק כמ"ש (במדב' כא) וישמע הכנעני מלך ערד (ר"ה ג) שהיה עמלק שינה כסות ולשון ובא עליהם ואז נסתלקו העננים בשעת מיתתו של אהרן (במדבר כא) וישב ממני שבי אותו אור שהיה להם מכל שרי מעלה נסתלק בשעת עשיית העגל ונשאר עוד קצת אור אצלם והוא שבי שלהם (תהלים סח) שבית שבי לקחת מתנות באדם ואותו שבי נטל עמלק ואפ"ה אח"ז (במדבר כא) ויקרא שם המקום ההוא חרמ"ה בטעם (שמות יז) מחה אמח' את זכר עמלק בגי' ר"ב החוב"ל שהו' גר"ן האטד סמא"ל מסט"ן עם תלת גוליירין דיליה שהיו במדבר (דברים ח) נ"חש ש"רף ע"קרב (עמוס א) ע"ברתו ש"מרה נ"צח שעשו הבאיק בזה עם יעקב ע"כ שלח אחר בלעם שכל עניינו לבטל קין הבל כמו שבלעם היה מן בל של הבל כן היה בלק רק שהיה לו ג"כ ק" של קין רק שנשתיירו ג' אתוון י"ן ה' שהוא סוד אדנ"י י"ן מן אדני בדכורא ה' בנוקבא בלעם עשה עניינו על שני חדשים (קהלת ז) גם א"ת זה לעומת זה עשה אלקים א"ת הגוים יש להם ב' חדשים ת"מוז א"ב ז"ש (אסתר ג) הרצים יצאו דחופים וגו' והעיר שושן נבוכה וישראל יש להם ב' חדשים א"לול ת"שרי הרצים יצאו דחופים (שם ה) והעיר שושן צהלה ושמחה לכן שלח הקדוש ברוך הוא מלאך והעמידו בג' מקומות שהרתה לו שכבר הקב"ה מאריך אפו וגבה דיליה ונגד ג' עבירות אלו יהיה ג' גליוה פעם ראשון עמד המלאך בדרך ותעמוד בשדה כי (מיכה ג) ציון שדה תחרש ופעם ב' על גלות שני גדר מזה וגדר מזה (שם) וירושלים עיין תהיה ופעם ג' על אריכות זה הגלות ויעמוד במקום צר שאין לנטות ימין ושמאל שישראל מכל צד אין להם מנוחה לא מימין ולא משמאל לכן אמר בבלעם וילך שפ"י שראה בלעם (עמוס ב) ש"לשה פ"שעי י"שראל והם עתה ש"מיטת פ"חד י"צחק לכן הביא מ"ב קרבנות ש"לשה פ' עמים י"ד שהם ג' ידות (תהלים מה) חגור חרבך על ירך גבור חזקה גדולה רמה ג' פעמים י"ד בגי' מ"ב מסטרא דגבור"ה בגימטריא ארי"ה שרצה לנכות והקב"ה (שם קטז) שומר פ"תאים י"י ועשה מזה ג' גליות שהם (ירמי' נ) ש"ה פ"זורה י"שראל שחלק העונש על ג' חלקים ש"מר פ"תחי י"שראל ש"די פ"תח י"מין ש"לשה פ"תחי י"שראל הן הן ג' צורות של ה' ו'ו'ו די דו בגימטריא מ"ב ונתהפך הענין ש"לשה פ"עמים י"ברך (ישעיה מ) שא"ו מרום עיניכם ש"ערים א"רבעים ו"שנים ומזה הטעם העמיד בלק לבלעם על ג' מקומות ובכל פעם שבירך הוא מעין אותו עין שרצה לקלל אותם הפעם הראשון אמר מן ארם ינחני בלק לכה ארה לי יעקב הם הערב רב שעשו עגל ולכה זועמה ישראל על כלל ישראל מה אק"ב להוריד עליהם ק"ג דינים מסטרא דדינא עבור עגל שעשו בשעת מנחה ברזא חדא לא קבה אל כי א"ל הוא מעשר מן י"ש שהוא נחלק לג' פעמים ק"ג א' נוצר חסד הב' מצד הדין הג' מצד רחמים כדדריש ההוא רביא בפ' תרומה ע"פ (משלי ו) ותורה אור ע"ש והנה אף בשעה שהיו ראוין לקללם בשעה שעשו עגל לא קבה א"ל רק אמר למשה (שמות לב) הניחה לי וכי תופס היה בו אלא נתן לו מקום להתפלל בעדם והנה שם אל ושם י"י הם עומדים לפני שם של אלקים כי בטל יחיד במיעוטו ומה אזעום אף בשעה שהיו ראוים לא זעם י"י רק אמר (בראשית מט) ארור אפם:

"מְלָכֶיהָ" וְלֹא כָּל מְלָכֶיהָ. קשא מנא ליה למדרש הכי והלא קרא כתיב 'כָּל'? ועוד אם כן לדרוש 'אֱדוֹם' וְלֹא כָּל אֱדוֹם, דהא קרא אמר (יחזקאל לב, כט) שָׁמָּה אֱדוֹם מְלָכֶיהָ וְכָל נְשִׂיאֶיהָ?
ונראה לי בס"ד דקיימא לן אין רבוי אחר רבוי אלא למעט וכאן אמר הכתוב תרי רבויי שהם מְלָכֶיהָ וקשא כיון דאמר אֱדוֹם נכללו גם מלכיה ונשיאיה? אלא בא הכתוב וריבה תרי רבויי חד מְלָכֶיהָ וחד נְשִׂיאֶיהָ ואינו אלא למעט 'מְלָכֶיהָ' וְלֹא כָּל מְלָכֶיהָ, 'נְשִׂיאֶיהָ' וְלֹא כָּל שָׂרֶיהָ.