פרשנות מצטטת על יחזקאל לד:לא

וְאַתֵּ֥ן צֹאנִ֛י צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י אָדָ֣ם אַתֶּ֑ם אֲנִי֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ (פ)

דעת זקנים

אלה הדברים אשר דבר משה. זש"ה מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון. מוכיח אדם זה משה שהוכיח את ישראל שנ' ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם.
שאל רבBookmarkShareCopy

מאירי

מזמור לדוד. כונת המזמור י״מ בו שהוא אמרו על עצמו כשניצל מצרותיו ונחל ה׳ את יהודה חלקו ונחל המלכות בשופי וגם כי אלך בגיא צלמות פירושו כי שאעפ״י שהיו לו בכל זמן מלחמות וצרות לא היה ירא מהם. ויש לפרשו נבואה עתידה על מלך המשיח בצאת ישראל מן הגלות הזה הארוך והוא שנסמך למזמור שלמעלה הימנו. ואף רבו׳ נחלקו בו לפרשו בשני פנים הללו. ואמ׳ תחלה ה׳ רעי, ע״ד צאן מרעיתי אדם אתם (יחזק׳ לד לא), ור״ל מנהיגי ואחר שהוא מנהיגי ומשגיח בי לא אחסר דבר.
שאל רבBookmarkShareCopy

תוספות יום טוב

חוץ משל עכו"ם. וכן העתיק הר"ב, והר"ש כתב אלא משל עובדי כוכבים גרסינן. דהכי איתא בריש פ"ט דגיטין [דף פ"ב]. ומפרשים התם דפירושו חוץ. ומ"ש הר"ב וכשם שאין אחוזתם מטמאה בנגעים כך בגדיהם וגופן כו'. כך הוא במקצת פי' הרמב"ם. אבל בת"כ שבידינו ל"ג וגופן. וכן אינו במקצת פירושי הרמב"ם. ויראה לי דלגופן לא צריך. שלמדנו מדכתיב אדם כי יהיה בעור בשרו נגע. דאיכא למידרש מיניה כדדרשינן בטומאת אהל *[ועיין מ"ש במשנה ו' פי"ח דאהלות בד"ה מדורות כו'] אדם כי ימות באהל ולא עכו"ם. שנא' (יחזקאל ל״ד:ל״א) צאני צאן מרעיתי אדם אתם. אתם קרויים אדם ולא עובדי כוכבים קרויין אדם. וכבר כתבתי ברפ"ג דברי מהר"ם בזה. ולענין גר תושב *[עיין מ"ש בר"פ דלעיל דהכי נמי הכא כמ"ש בשם מהר"ם ברפ"ג]:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

לי דבר צור ישראל. אלי דבר וצוה צור ישראל, שאהיה מושל באדם, בישראל שנקראו אדם, שנאמר (יחזקאל לד לא): אדם אתם (יבמות סא א), ואהיה צדיק מושל וירא אלהים. ורבותינו (מועד קטן טז ב) פירשוהו בלשון אחר: אמר דוד: אלהי ישראל לי דבר, אלי דבר צור ישראל, מושל באדם אני, ומי מושל בי, צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה. אבל לפי ישוב המקראות, הראשון הוא פשוטו של מקרא:
שאל רבBookmarkShareCopy