וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃
כלי יקר
וּנְתַתֶּם אוֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר. וְלֹא עַל יְדֵי אַהֲרֹן, כִּי הוּא הָיָה סִבָּה אֶל הָעֵגֶל. וּמִדְּמָצִינוּ שֶׁמֹּשֶׁה הִתְפַּלֵּל שֶׁאֱלִיעֶזֶר הַדּוֹרֵשׁ דִּין הַפָּרָה יִהְיֶה מֵחֲלָצָיו, וְכָאן נֶאֱמַר גַּם כֵּן אֶלְעָזָר, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז אֶל עֵזֶר הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֶל הַטָּהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לו כה): ״וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים״ וְגוֹ׳, כִּי לוּלֵא הָעֵזֶר שֶׁל הָאֵל יִתְבָּרַךְ לֹא עָלְתָה לָהֶם טָהֳרָה זוֹ לְבַד. וּמִדְּקָאָמַר פָּרָה בַּת שְׁתַּיִם, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁהַסִּבָּה גְּדוֹלָה פִּי שְׁנַיִם מִן הַמְסֻבָּב, עַל כֵּן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הָאָדָם זֵרוּז עַל הֲסָרַת הַסִּבָּה כָּאָמוּר. וְטַעַם לְהַזָּאַת שְׁלִישִׁי וְשְׁבִיעִי, לְפִי שֶׁהַטֻּמְאָה מִתְמַעֶטֶת וְהוֹלֶכֶת, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ (מו״ק כז:) שְׁלֹשָׁה לִבְכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד. עַל כֵּן הַזָּאָתוֹ בִּשְׁנֵי זְמַנִּים הַלָּלוּ.