פרשנות מצטטת על יחזקאל לז:ט

ואין רוחו יוצא. ונשמת האדם נקראת רוח כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים והפחה שייך ברוח. כמ"ש (יחזקאל ל״ז:ט׳) מארבע רוחות בואי הרוח ופחי. וכתיב נשמת רוח חיים באפיו וכן ויוצר רוח אדם בקרבו כמ"ש לקמן פרשה י"ד סי' ד' ושייכות דרשות רוח לכאן עיין בקצר. והענין מבואר היטב במדרש תמורה פרק ב' וז"ל וכמו כן הרוח שאין לו תמורה ואין אתה יכול לאחוז אותו וכו'. וא"ת הנוד הזה אתה יכול לאחוז אותו. לאו כי אלו נפתח הנוד ובא אחד ואמר לו מה יש בו ואומר לו הרוח. ואמר לו מה היא שחורה היא או אדומה או לבנה או ירוקה האיך היא נמכרת בשוק אינך יכול להשיב לו תשובה. ואם אתה פותח הנוד היא הולכת לה ואין אתה יכול לראותה ולא עוד אלא נושא את בני אדם ונושאת השמים והארץ מנין אתה יודע ממראה עיניך אדם נכנס לבית לפנים מבית למערה לפנים ממערה ונופח בבגדו והרוח יוצא ואינך יודע מהיכן יוצאת ומהיכן באת וכו' ע"ש. וקצהו תראה בתנחומא כאן ועל כן הונח שם פלא על הרוח ונקבים והמחילים שהם נסתרים ומעשיהם גלוים. וכמ"ש תהלים קל"ט נפלאים מעשיך אשר עשיתי בסתר היינו ע"י נקבים וחלולים ורוח וכו' ע"כ דורש ועושה נפלאות על הרוח וכדומה:

שמשמשות בו שתי רוחות. וזהו עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני והפחה הוא על ידי רוח כמ"ש יחזקאל ל"ז ט' מארבע הרוחות בואי הרוח ופחי וא"כ מ"ש אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הוא ג"כ על ידי הרוח ע"פ מדה י"ז וגז"ש:

וְטַעַם הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, שֶׁתִּשְׁלַח עָלַי הוֹרְגִים בַּחֶרֶב, כִּי טוֹב מוֹתִי אֲפִלּוּ בְּחֶרֶב אָדָם מֵחַיַּי בַּצַּעַר הַזֶּה. וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא כְּמוֹ הֲמִיתֵנִי, וְכֵן ״וְאַנְשֵׁיהֶם יִהְיוּ הֲרוּגֵי מָוֶת, בַּחוּרֵיהֶם מֻכֵּי חֶרֶב בַּמִּלְחָמָה״ (ירמיהו יח כא), וְכֵן ״וּפְחִי בַהֲרוּגִים הָאֵלֶּה״ (יחזקאל לז ט):