פרשנות מצטטת על יחזקאל לז:יא

וַיֹּאמֶר֮ אֵלַי֒ בֶּן־אָדָ֕ם הָעֲצָמ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה כָּל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל הֵ֑מָּה הִנֵּ֣ה אֹמְרִ֗ים יָבְשׁ֧וּ עַצְמוֹתֵ֛ינוּ וְאָבְדָ֥ה תִקְוָתֵ֖נוּ נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ׃

אור החיים

הִנֵּה יֵשׁ לִתְמוֹהַ אֵיךְ טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁל הַמְּמָאֲנִים לְהַאֲמִין בִּגְדֻלָּתֵנוּ וּמַעֲלָתֵנוּ הָעֲתִידָה לָבוֹא, כִּי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב שֶׁכָּרַת ה׳ בְּרִית עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לָתֵת לְזַרְעוֹ עֲשָׂרָה אֻמּוֹת, וְעַד עַתָּה לֹא מָצִינוּ שֶׁנָּתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא שֶׁבַע אֻמּוֹת וְנִשְׁאֲרוּ שָׁלֹשׁ אֻמּוֹת, וְאֵיךְ יֹאמְרוּ הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת (יחזקאל לז) אָבְדָה תִּקְוַת נַחֲלָתֵנוּ וּשְׁבוּעַת ה׳ מְנַגֶּדְתָּם? וְגַם הַשֶּׁבַע שֶׁנָּתַן ה׳ לֹא כֻּלָּם בָּאוּ לְפֶרֶק הִתְקַבֵּל, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ. וְעָשָׂה ה׳ כָּכָה לִרְמֹז מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עַבְדֵי ה׳ וְאֵין נִכְנָעִים לוֹ יִתְבָּרַךְ כְּעֶבֶד מוֹרֵד בְּרַבּוֹ, גַּם כֵּן יָבוֹאוּ עֲבָדִים שֶׁלָּנוּ וְיִמְרְדוּ בָּנוּ. וְעוֹד יֵשׁ לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין לְקַיֵּם בְּרִיתוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ן

וימת מלך מצרים ויאנחו נצטרע והיה שוחט תינוקות מישראל ורוחץ בדמם. לשון רש"י. (רש"י על שמות ב׳:כ״ג) והוא מדרש חכמים (בשמו"ר א מא). ועל דרך הפשט, מנהג כל הנעבדים למלך בליעל רשע שיהיו מצפים ומחכים ליום מותו. וכאשר ראו שמת המלך האנחו מאד ממלוך אדם חנף מרשיע מן הראשון, כי אמרו אבדה תקותנו נגזרנו לנו, ויבחרו מות מחיים. וזה טעם "נאקתם" כי נאקו נאקת חלל (עי' יחזקאל ל כד):
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ן

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּבָר הִזְכַּרְתִּי (רמב"ן על בראשית מ"ג:י"ד) כִּי רֶדֶת יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם הוּא גָּלוּתֵנוּ הַיּוֹם בְּיַד הַחַיָּה הָרְבִיעִית (דניאל ז ז) רוֹמִי הָרְשָׁעָה, כִּי בְּנֵי יַעֲקֹב הֵם עַצְמָם סִבְּבוּ רִדְתָּם שָׁם בִּמְכִירַת יוֹסֵף אֲחִיהֶם, וְיַעֲקֹב יָרַד שָׁם מִפְּנֵי הָרָעָב וְחָשַׁב לְהִנָּצֵל עִם בְּנוֹ בְּבֵית אוֹהֵב לוֹ, כִּי פַּרְעֹה אוֹהֵב אֶת יוֹסֵף וּכְבֵן לוֹ, וְהָיוּ סְבוּרִים לַעֲלוֹת מִשָּׁם כִּכְלוֹת הָרָעָב מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בראשית מ"ז:ד') "לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", וְהִנֵּה לֹא עָלוּ, אֲבָל אָרַךְ עֲלֵיהֶם הַגָּלוּת וּמֵת שָׁם וְעָלוּ עַצְמוֹתָיו, וְזִקְנֵי פַּרְעֹה וְשָׂרָיו הֶעֱלוּהוּ וְעָשׂוּ עִמּוֹ אֵבֶל כָּבֵד, וְכֵן אֲנַחְנוּ עִם רוֹמִי וֶאֱדוֹם אַחֵינוּ הֲסִבּוֹנוּ בִּיאָתֵנוּ בְּיָדָם, כִּי כָּרְתוּ בְּרִית עִם הָרוֹמִיִּים, וְאַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ הָאַחֲרוֹן לְבַיִת שֵׁנִי בָּרַח אֲלֵיהֶם לְעֶזְרָה, וּמִפְּנֵי הָרָעָב נִלְכְּדוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם, וְהַגָּלוּת אָרַךְ עָלֵינוּ מְאֹד לֹא נוֹדַע קִצּוֹ כִּשְׁאָר הַגָּלֻיּוֹת, וַאֲנַחְנוּ בּוֹ כְּמֵתִים אוֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ, וְיַעֲלוּ אוֹתָנוּ מִכָּל הָעַמִּים מִנְחָה לַה', וְיִהְיֶה לָהֶם אֵבֶל כָּבֵד בִּרְאוֹתָם כְּבוֹדֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ נִרְאֶה בְּנִקְמַת ה', יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו:
שאל רבBookmarkShareCopy