פרשנות מצטטת על יחזקאל לז:יג

אָכֵן יֵשׁ לָדַעַת כִּי אִם סִגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְקָנָה לְעַצְמוֹ כֹּחַ, יִמְצָא כֹּחַ לַעֲלוֹת בְּיוֹם הַתְּחִיָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים עב:טז) ״וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ״ (כתובות קיא,א). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן אִם בְּגַפּוֹ, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן גַּף, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ט:ג) ״עַל גַּפֵּי מְרוֹמֵי״, שֶׁרוֹמֵז אֶל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת מט,א) ״נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה״ וְכוּ׳. וְאָמְרוֹ יָבֹא, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (אונקלוס בראשית כח:כא) ״כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״ – עָאל שִׁמְשָׁא. בְּגַפּוֹ יֵצֵא, פֵּרוּשׁ בְּאוֹתוֹ כָּנָף יֵצֵא מִן הָאָרֶץ בְּעֵת הַתְּחִיָּה, וְאַחֲרֵי נָפְלוֹ קִימָה תִּהְיֶה לוֹ. וִידִיעַת הַהֲפָכִים שָׁוָה הִיא, שֶׁאִם בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא יִשְׁתַּדֵּל בְּסִגּוּל הַטּוֹב, אֵין כֹּחַ בּוֹ לַעֲלוֹת. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא,ב) בַּפָּסוּק (משלי ג:יח) ״עֵץ חַיִּים״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין גּוּפוֹת עַמֵּי הָאָרֶץ עוֹמְדִים זוּלַת לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ.

48-49. ר' יהודה או' מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. תשובה מכפרת עם המיתה. ויום המיתה הרי הוא כתשובה. בד: הרי הוא בתשובה, וברור שצ"ל: כתשובה. אבל בכי"ע ובכי"ל: ויום המיתה בתשובה. ואף שם צ"ל: כתשובה, כפי שיוצא ברור מן הירושלמי שנביא להלן. ונראה שר' יהודה נקט בתחילה את לשון משנתנו, שאף מיתה ויוה"כ אינן מכפרין אלא בתשובה. וכן תשובה מכפרת עם המיתה,⁴³עיין בגבורות ארי פ"ה ב' ד"ה מיתה ויוה"כ. אם מת לפני יום הכיפורים (לכ"ע, ואין חולק בה). ויום המיתה הרי הוא כתשובה. כלומר, יום המיתה מכפר על כל העבירות המתכפרות בתשובה גרידא, והוא כל שהוא מלא תשא ולמטה. וכבר ראינו לעיל, שו' 33, ד"ה ר' יהודה, שיש יסוד גמור להניח שהכוונה לעשין ולאווין שאין בהם מעשה, ועליהן מיתה מכפרת בלי תשובה. ואדם מישראל שישב לו מן הלאווין מיתתו מכפרת עליו. ובפירוש שנו בתו"כ, חובה, פרש' י"ב פ"כ, כ"ז ע"א:⁴⁴כגירסת כי"ר הוצ' הר"א פינקלשטין, עמ' ק"כ, מדרש הגדול, רבינו הלל מוירונא ועוד, עיין מ"ש בדברים רבה שהוצאתי לאור, עמ' 45, הע' 12. היושב לו מן הפיגולים ומן הנותרים, והמתענה ביום הכיפורים על אחת כמה וכמה זוכה לו ולדורותיו וכו'.⁴⁵במדרש ל"ב מדות הוצ' ענעלאו, עמ' 55, ובמדרש תימני שהוציא רב"מ לוין כבר "תיקנו" את הגירסא, עיין מ"ש במחברתי שקיעין, עמ' 66. וכן במשנה סוף מכות: כל היושב ולא עבר עברה נותנין לו שכר כעושה מצוה, עיין ירושלמי קידושין פ"א ה"י, ס"א ע"ד, ובבלי שם ל"ט סע"ב.
ובירושלמי סנהדרין רפ"י, כ"ז ע"ג, מבואר שאפילו על רוב העבירות החמורות מתכפר לו אם מת בהכרת,⁴⁶בירושלמי פיאה פ"א ה"א, ט"ז ע"ב: ומת ביסורין. וכן מעתיקים הראשונים, עיין אהצו"י שם, עמ' 15. ויש להוסיף גם פירוש הר"י נחמיאש לאבות, כ"ט ע"א. אפילו אם לא עשה תשובה. אלא שהדברים אמורים שם באדם שיש בידו תורה ומעשים טובים, כמשנת אבות פ"ג מי"א. וכן בספרי שלח פי' קי"ב, עמ' 121: כל המתים, במיתה מתכפרים. עונה בה,⁴⁷בדפוסים שם ועוד: אבל זו עונה בה וכו', עיין בשנו"ס. כענין שנאמר ותהי עונותם על עצמותם. או אפילו עשה תשובה, ת"ל עונה בה ולא כל זמן שעשה תשובה. ועיין מ"ש להלן ד"ה ולפי. ועיין בבלי שבועות י"ג א', כריתות ז' א', ואף חכמים מודים בה.⁴⁸ועיין בתוספות שבועות י"ג א' ד"ה בעומד ומ"ש בתוספות יוה"כ להרמב"ח כאן פ"ה ב' ד"ה פיסקא. ואף כאן באדם מישראל שיש בידו הרבה מצות עסיקינן. אבל לא עלה על דעת אדם לומר שמיתה מכפרת על רשע גמור, ולית דינא ולית דיינא.
ולפי מסורת א"י רבי הוא שעומד בשיטת ר' יהודה שבתוספתא. וכן אמרו במכילתא יתרו פ"ז סוף עמ' 228: רבי אומר שומע אני שלא יכפר יום מיתה, כשהוא אומר (יחזקאל ל"ז, י"ג) בפתחי את קברותיהם, הא למדת שיום המיתה מכפר. וכן בירושלמי כאן פ"ח ה"ו, מ"ה ע"ב (ומקבילה בשבועות פ"א): רבי אומר על כל עבירות שבתורה יוה"כ מכפר חוץ מן הפורק עול וכו'. מיסבור סבר רבי שיום הכיפורים מכפר בלא תשובה ? ר' אשיין ר' יונה ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן מודה רבי שאין יום הכיפורים מכפר⁴⁹וכן צ"ל בירושלמי שבועות פ"א ה"ט, ל"ג ע"ב: ר' חייה בשם ר' יוחנן [מודה רבי שאין] יום הכפורים וכו', ונשמט שם המוסגר בט"ס. אלא בתשובה. הא מיתה מכפרת בלא תשובה. תני יום מיתה כיום תשובה. מאן תניתה רבי. הווי הדא היא דתנינן מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה, דלא כרבי. והכוונה להמשך המשנה:⁵⁰אבל מן הרישא אין ראייה, ואפשר לפרשה שמיתה ויוה"כ מכפרין על הכל, ואפילו על החמורות ביותר. התשובה מכפרת על עשה ולא תעשה וכו', ומשמע מתוך דבריה שאם לא עשה תשובה אינו מתכפר לו,⁵¹כלומר, שמיתה לבדה אינה מכפרת בשום מקום. תדע לך שהוא כן שלא שנו במשנתנו אלא: אחטא ואשוב וכו', אחטא ויוה"כ מכפר. אבל באבות דר"ן נו"א פ"מ, ס' ע"ב: האומר אחטא ואשוב וכו', אחטא ויוה"כ מכפר וכו', אחטא ויום המיתה ממרק וכו', והכוונה לעברות שתשובה גרידא מכפרת עליהן, ויום המיתה כתשובה, וכדעת רבי. אבל לשיטת רבי מתכפר לו במיתתו, אפילו לא עשה תשובה. והוא בניגוד לשיטת הבבלי,⁵²כאן פ"ה ב', פ"ו א', שבועות י"ג א' כריתות ז' א'. והברייתא שלנו בשיטת ר' יהודה לא היתה ידועה להם כלל, עיי"ש בשבועות. שרבי מדבר ביום הכיפורים בלא תשובה. ובבבל שנו בדברי רבי "יום הכיפורים", במקום "מיתה".⁵³ולפי שיטת הירושלמי אין מי שסובר שיוה"כ מכפר בלא תשובה. ועיין בתו"כ אמור רפי"ד, ק"ב ע"א, בבלי שבועות י"ג א' וכריתות ז' א'. והירושלמי יפרש את הברייתא "לא קראו מקרא קודש ולא נתענה בו ועשה בו מלאכה וכו' " או או קתני, כלומר, לא קראו מקרא קודש אבל נתענה בו משום סיבה אחרת (שלא היה לו מה לוכל ולשתות, או שמת לו מת ונצטער עליו) או שלא עשה מלאכה מחמת עצלות, או שקראו מקרא קודש ולא נתענה בו ואכל ועשה מלאכה וכו', מ"מ יוה"כ מכפר, אם עשה אח"כ תשובה, עיין בתוספות שבועות י"ג א' ד"ה לא וד"ה ת"ל. ועיין בפרקי דר"א פמ"ו ובבאור הרד"ל שם, אות מ"ט.

סובב הולך לקוטב דרושנו שלוח הק"ן נוהג בארש וישב על הבא"ר מאמרם ז"ל בשוחר טוב מזמור פ"ה וז"ל, הלעולם תאנף בנו אם אנו עושים תשובה אין אתה מקבלנו הלא אתה תשוב תחיינו כמ"ש ליחזקאל בפתחי את קברותיכם ונתתי בכם רוח וחייתם עכ"ל. וצריך להבין מי תלה התשובה בתחיית המתים. ועוד כבר הפסוק אומר הלא אתה תשוב תחיינו ולמה הביא מיחזקאל ואפשר לומר במ"ש הרב הרמ"ע מפאנו זצ"ל דישראל יש להם תשובה לא עשה כן לכל גוי כי אין להם תשובה, וכן בדין דשבע מצות יש להם ואי אמרת יש להם תשובה הם שמנה מצות, והמפרשים נתנו טעם דישראל בנים לה' וכיון שאנו בנים מקבלנו בתשובה וכך היא המדה דאב שמחל על כבודו כבודו מחול, אך הגוים הם עבדים ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ועתה לדעת ר' יהודה דלא מיקרו בנים אלא בעושים מנהג בנים, יש מקום לומר דתשובה לא מהניא אלא בחטאו חטאים פרטיים דיש להם מצות ויש להם עונות כמו בינוניים דכולי האי ואולי יקראו בנים, אבל אם הם רשעים גמורים ודאי לר' יהודה לא מיקרו בנים ותשובתם נשאר מעל, ברם לדעת ר' מאיר דבכל אופן ואפילו עובדי ע"ז בנים מיקרו, א"כ תשובה מהניא וימין ה' נאדרי בכח לקבל פושעים בתשובה, והדבר המכריע לאמת סברת ר"מ הם המתים שהחיה יחזקאל שהיו רשעים גמורים ולא היה בהם לחלוחית מצוה ועם כל זה כביכול נטמא להם והחיה אותם, ומזה מופת חותך כסברת ר' מאיר ככל הדברים אשר דיבר בקדשו הרב פרשת דרכים זלה"ה הנתנין למעלה, וז"ש במאמר הנז' הלעולם תאנף בנו אם אנו עושים תשובה אין אתה מקבלנו בתמיה, כלומר אף שהרבינו לפשוע אם אנו עושין תשובה ודאי תקבלנו כי אתה אבינו ואב שמחל על כבודו מחול, וכי תימא אם הרבו לפשוע לא מיקרי בנים כסברת ר' יהודה, לז"א הלא אתה בעצמך תשוב תחיינו בתחית המתים וכביכול תטמא לנו מדין כהן שמטמא לבנו וכי תימא וגם תחיית המתים לא יהיה כי אם לצדיקים ובינוניים דאיקרו בנים לא כן הרשעים, לז"א כמ"ש ביחזקאל בפתחי את קברותיכם דיחזקאל החיה רשעים גמורים שלא היה בהם לחלוחית מצוה וא"ל ה' העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אני פותח את קברותיכם, ופירש הרב פרשת דרכים שהם סימן לכל ישראל להודיע שאף שהשחיתו התעיבו בנים מיקרו, וא"כ ודאי אתה מקבלנו בתשובה דאנו בנים בכל אופן כמו שנראה מתחיית המתים שהיה על ידי יחזקאל כמו שנאמר.