וְעָשִׂ֣יתִי אֹ֠תָם לְג֨וֹי אֶחָ֤ד בָּאָ֙רֶץ֙ בְּהָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמֶ֧לֶךְ אֶחָ֛ד יִֽהְיֶ֥ה לְכֻלָּ֖ם לְמֶ֑לֶךְ וְלֹ֤א יהיה־[יִֽהְיוּ־] עוֹד֙ לִשְׁנֵ֣י גוֹיִ֔ם וְלֹ֨א יֵחָ֥צוּ ע֛וֹד לִשְׁתֵּ֥י מַמְלָכ֖וֹת עֽוֹד׃
עץ יוסף
שמונה נסיכים ישי שאול כו'. הא ודאי דמשיח ימלוך על כולם כמו שכתוב (יחזקאל לז, כב) ומלך אחד יהיה לכולם, שמע מינה אלו שבעה דחשיב יהיה להם קצת שררה ונסיכות, וקבלה בידם היה שאלו השבעה יהיו עם מלך המשיח (מהרש"א):
משך חכמה
או יאמר, שמנחה אינה באה בשותפין רק בצבור, ולכך בזמן שהיו ישראל נחלקין לשתי ממלכות לא ערבה מנחת יהודה וירושלים, שהיו מקריבין בבמות והוי יהודה כשותפין, אולם לעתיד שיתקיים נבואת יחזקאל ל"ז ולא יהיו עוד לשני גוים כו' ורועה אחד יהיה לכולם, אז בהיות כל ישראל כאחד ועיניהם נשואות למזבח ד' בירושלים אז תערב לד' מנחת יהודה וירושלים ודו"ק.
מנחת שי
והיה תצאות. והיו ק' והוא חד מן ז' מלין בחד לישן דכתיבין ה"א בסוף תיבותא דקריין ו' וסימן ונסב לכך דמסעי. ועבר עצמונה דהכא. ויהי להם הגבול. ותאר הגבול. ועבר הגבול. תלתיהון בסיפרא סימן י"ח צאן אבדות (ירמיהו נ׳:ו׳) ועשיתי אתם לגוי אחד (יחזקאל ל״ז:כ״ב) ובמסורת הדפוס נמסר זה הסימן כאן ובפרשת מסעי במלות שונות והכונה א' ובפרשה מסעי חסר אותו דירמיה ודיחזקאל ומ"ש שם ו' צ"ל ז':
רש"י
וְעֵת לִתְפוֹר. "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ. . . וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת":