פרשנות מצטטת על יחזקאל לט:כז

ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם. בהעתק הללי ובכל הספרים אותם הראשון שבפסוק מלא והשני חסר ודעתי במסרה גדולה במנין ל"ט אותם מלא בתורה נמצא על סל אחד תניינא דפסוק ושבוש הוא ור"ל קדמאה דפסוק גם הרמ"ה ז"ל ובעל מנחת כהן הביאו המסרה הזאת והיא כמו שכתבתי. ובפרשת לך לך תקנתי כל טעיות שנפלו בדפוס במ"ג על אותם ט"ל מלא בתורה ע"ש. ויש לי עוד ראיה ממסורת אחרת שמצאתי בספר א' כתיבת יד פרשת ראה זה תוארה ו' פסוקי דאית בהון ב' מלין קדמאה מלא תניינא חסר וסימן ונתת אותם על סל אחד אם על תודה פ' צו כי יכרית ה' אלהיך פרשת ראה ומהם עוד תקח (יחזקאל ה' ד') וימרו בי הבנים (יחזקאל כ׳:כ״א) בשובבי אותם (יחזקאל ל"ט כ"ז) וס' פסוקים בס' בראשית ועיין מ"ש ביחזקאל כ':

וַיִּקָּדֵשׁ בָּם – שֶׁמֵּתוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל יָדָם, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה דִּין בִּמְקֻדָּשָׁיו הוּא מִתְיָרֵא וּמִתְקַדֵּשׁ עַל הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״ (ויקרא י׳ ג׳), וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ״ (תהלים ס״ח ל״ו), לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ׳:י״ג). גַּם כֵּן פֵּרֵשׁ ר״א (אבן עזרא על במדבר כ׳:י״ג). וְאֵינֶנּוּ נִרְאֶה בְּעֵינַי, כִּי עֲדַיִן לֹא מֵתוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וְאֵינֶנּוּ מִתְפַּרְסֵם לַבְּרִיּוֹת שֶׁיָּמוּתוּ בַּחֵטְא הַזֶּה שֶׁיִּתְיָרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי כָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה בְּנָדָב וַאֲבִיהוּא וּבְפֶרֶץ עֻזָּא (ו׳ ח׳). וְעוֹד כִּי הַכָּתוּב אָמַר ״אֲשֶׁר רָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה׳ וַיִּקָּדֵשׁ בָּם״, כִּי בַּמְּרִיבִים נִתְקַדֵּשׁ, מִלְּשׁוֹן ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״, וְרָאוּי הָיָה לְדִבְרֵיהֶם שֶׁיֹּאמַר "וַיִּכָּבֵד עַל פְּנֵיהֶם". וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי מַעֲשֵׂה הַצּוּר הָרִאשׁוֹן הָיָה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ שָׁם (שמות י״ז ו׳-ז׳), וּבָזֶה אָמַר ״וַיַּקְהִילוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל" וְגוֹ'. עַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב כִּי מֵי מְרִיבָה הָאֵלֶּה שֶׁנִּגְזְרָה בָּהֶם הַגְּזֵרָה עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, הֵמָּה אוֹתָם מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשֵּׁם וַיִּקָּדֵשׁ בָּם לְעֵינֵי כֻּלָּם, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב: ״וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מֵאַרְצוֹת אֹיְבֵיהֶם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם רַבִּים״ (יחזקאל ל״ט כ״ז). וְדַע כִּי בָּרִאשׁוֹנָה הָיְתָה לָהֶם מְרִיבָה עִם מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה״ (שמות י״ז ב׳), וְכֵן אָמַר: ״עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי״ (שם פסוק ד׳), וְהָיוּ מְנַסִּים אֶת הַשֵּׁם ״הֲיֵשׁ ה׳ בְּקִרְבֵּנוּ״ (שם פסוק ז׳). אֲבָל בְּכָאן הָיוּ מְרִיבִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְלֹא הָיָה בְּכָאן נִסָּיוֹן, וְעַל כֵּן אָמַר כִּי אֵלֶּה מֵי מְרִיבָה שֶׁנִּגְזְרָה בָּהֶם הַגְּזֵרָה הַזֹּאת, הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה׳ וַיִּקָּדֵשׁ בָּם לְעֵינֵיהֶם, וְלֹא הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר נִסּוּ אֶת הַשֵּׁם וְלֹא נִתְקַדֵּשׁ רַק לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבַעֲבוּר הֱיוֹת עִנְיַן הַסֶּלַע שְׁנֵי פְּעָמִים, הֻצְרַךְ לְבָאֵר עַל אֵיזֶה מֵהֶם נֶעֶנְשׁוּ הַצַּדִּיקִים:

ויקדש בם. פירש"י שמתו משה ואהרן על ידם שכשעושה דין במקודשיו מתיירא וכו'. וכתב הרמב"ן ואינו נכון בעיני כי עדיין לא מתו משה ואהרן ואינו מפורסם לבריות שמתו בחטא זה שיתיירא הקב"ה ע"י כך כאשר הי' בנדב ובאביהוא ובפרץ עוזא. ועוד כי הכתוב אומר אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם כי במריבים נתקדש. והנכון בעיני כי מעשה הצור הראשון הי' לעיני זקני ישראל בלבד אבל בכאן נאמר ויקהילו משה ואהרן את כל הקהל אל פני הסלע על כן אמר הכתוב כי המים האלה שנגזרה בהם הגזירה על משה ואהרן המה אותם מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם לעיני כולם כענין שאמר הכתוב וקבצתי אותם מארצות אויביהם ונקדשתי בהם לעיני הגוים. ודע כי בראשונה הי' מריבה עם משה כמו שנא' וירב העם עם משה וכמו שנא' עוד מעט וסקלוני והיו מנסים את ה' היש ה' בקרבנו אם אין אבל בכאן היו מריבים כלפי מעלה ולא הי' בכאן נסיון על כן אמר כי אלה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם לעיניהם ולא הראשונים אשר ניסו השם ולא נתקדש רק לעיני הזקנים ובעבור שהי' ענין הסלע שני פעמים הוצרך לבאר על איזה מהם נענשו הצדיקים: