וְרֹ֣חַב הַפֶּתַח֮ עֶ֣שֶׂר אַמּוֹת֒ וְכִתְפ֣וֹת הַפֶּ֔תַח חָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפּ֔וֹ וְחָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּ֑וֹ וַיָּ֤מָד אָרְכּוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֖חַב עֶשְׂרִ֥ים אַמָּֽה׃
מנחת שי
וחמש אמות. בחילופי הדפוס לב"נ הטעם במ"ם ולב"א הטעם בחי"ת וכן הוא בס"ס כ"י כב"א ובמקף לא בקדמא ובחילופים אחרים כ"י מצאתי בהפך ועיין ביחזקאל מ"א:
משנת ארץ ישראל
אשר לשער המשולש. אין לו משקוף אלא קשתות פשוטות, מאבנים הנראות מקוריות. לצורך הבירור מדדנו את השערים (איור 78). רוחב המפתח של כל אחד משערי השער המשולש הוא 3.8 מ', ורוחב הקירות בין הקשתות הוא 1.6 מ'. אם מדובר בפתח שרוחבו 3.6 מ' ודאי שאין אלו 10 אמות. אבל אם הנתון במשנה כולל את רוחב מזוזות המפתח הרי שהרוחב הוא 4.4 מטר, או קצת פחות, ומדובר באמה של 44 ס"מ. זו אמה קטנה במקצת מרוב ההשערות המקובלות. גובה הפתחים עד התקמרות הקשת כ-4.5 מ', ועד שיא הקשת 6.5 מ'. כפשוטם של דברים אין כאן 20 אמות, ואין הגובה מתאים לתיאור שבמשנה (20 אמה). במרחב זה פני השטח בסוף ימי בית שני ברורים בזכות המשטח המרוצף שאליו מובילות מעלות הר הבית שנחשפו בחפירות (איור 79). כל הנתונים שניתנים במשנה (10 אמות, 20 אמות ומשקוף) נמצאו אפוא בעייתיים, ובלתי מתאימים. ניתן לטעון, כמובן, שהמידות מתייחסות רק לשערי המקדש בפועל. מכל מקום יש גם להעיר שרוחב פתח שער יחזקאל הוא עשר אמות נטו, ועשרים אמות עם קירות הצד: "ורחב הפתח עשר אמות וכתפות הפתח חמש אמות מִפּוֹ וחמש אמות מִפּוֹ וימד ארכו ארבעים אמה ורחב עשרים אמה" (יחזקאל מא ב). אם כן, כל הפרטים שמנינו אינם רֵאליים אלא ציטוטים מספר יחזקאל.
משנת ארץ ישראל
מכל שערי הר הבית נותרו עד היום השער המושלש והשער הכפול בחזית הדרומית48נותר גם השער שמתחת לשער הרחמים הקיים. הוא קדום מהקיר שתוקן במאה ה-16 אך איננו יכולים לאשש את זמנו, ואפשר שהוא מאוחר למקדש של סוף ימי בית שני. . קרוב להניח שהם שערים מקוריים, שכן התחום הדרומי של מפעל הבנייה העתיק לא שונה. כל השערים הללו אינם שלמים. מהשער הכפול נשאר רק חצי שער עם משקוף אופקי, ואילו השער המשולש הוא כפול. במרחב זה פני השטח בסוף ימי בית שני ברורים בזכות המשטח המרוצף שאליו מובילות מעלות הר הבית שנחשפו בחפירות. כפי שאמרנו לעיל, לצורך הבירור מדדנו את השערים (לעיל איור 33). רוחב המפתח של כל אחד משערי השער המשולש הוא 3.8 מ', ורוחב הקירות בין הקשתות הוא 1.6 מ'. אם רוחב הפתח הוא 3.6 מ' ודאי שאין אלו 10 אמות. אבל אם הנתון במשנה כולל את רוחב קירות הפתח הרי שהרוחב הוא 5.4 מטר, או קצת פחות, ומדובר באמה של 54-52 ס"מ. גובה הפתחים עד התקמרות הקשת כ-4.5 מ', ועד שיא הקשת 6.5 מ'. כפשוטם של דברים אין כאן 10 אמות, ואין הגובה מתאים לתיאור שבמשנה (20 אמה). אשר לשער הסתום, כיום רואים את חצי השער בערך. רוחב השטח של הפתח הסתום 1.8 מ', אם כן רוחב הפתח כרוחב פתחי השער המשולש. גובהו רב יותר מקצות הקשתות של השער המשולש וקשה למדוד אותו בדיוק, אך ודאי שאין שם עשרים אמה. הנתון של עשר אמות ועשרים אמה נמצא אפוא בעייתי, ובלתי מתאים. ניתן לטעון כמובן שהמידות מתייחסות רק לשערי המקדש בפועל. מכל מקום יש גם להעיר שרוחב פתח שער יחזקאל הוא עשר אמות נטו, ועשרים אמות עם קירות הצד: "ורֹחב הפתח עשר אמות וכתפות הפתח חמש אמות מפו וחמש אמות מפו וימד ארכו ארבעים אמה ורֹחב עשרים אמה" (יחזקאל מא ב). גם שערי הר הבית האחרים המוכרים לנו (שער ברקלי [פחות מ-6 מ'] ושער וורן) אינם מתאימים למידות הללו.