וּשְׁתַּ֧יִם דְּלָת֛וֹת לַֽהֵיכָ֖ל וְלַקֹּֽדֶשׁ׃
משנת ארץ ישראל
פיתחו של היכל גובהו עשרים אמה ורוחבו עשר אמות – כגודל כל הפתחים חוץ מפתחו של האולם (לעיל פ"ב מ"ג). לפי יוספוס פתח ההיכל היה חמישים וחמש אמה גובה, ושש עשרה אמה רוחב (מלח', ה 211), וארבע דלתות היו לו שתים מבפנים ושתים מבחוץ שנאמר שתים דלתות להיכל ולקודש – (יחזקאל מא כג). דלתות כפולות היו גם בשער ניקנור (לעיל תמיד פ"ג מ"ז), ושיטה זו הייתה מקובלת בבנייה ההלניסטית ובבנייה במזרח. בדרך כלל היה השער החיצוני מאבן (במקרה זה הדלת הייתה מצופה נחושת) והדלת הפנימית הייתה מעץ. הסיוע מספר יחזקאל הוא כאמור קישוט ספרותי בלבד.
מלאכת שלמה
אמרה הדלת הזו הריני נזירה אם נפתחת אני בש"א נזיר וכו' בספר תוספות יום טוב נראה דגריס אמר הדלת הזה הריני נזיר אם נפתח אני וכתב אע"פ שבכתוב נמצא הדלת תסוב על צירה במשלי כ"ב וכן בבנין שלמה הדלת האחת גם ביחזקאל ושתים דלתות כבר אמר החכם הראב"ע ז"ל כל אשר אין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו ע"כ וכן הגרסא במשנה דבגמרא. אכן רש"י ורוב המדקדים נותנים טעם למה שהוא נקרא בלשון זכר ולמה שהוא נקרא בלשון נקבה ולדברים שנמצאו בכתובים בלשון זכר ובלשון נקבה. וצריכא לאפלוגי ב"ש וב"ה בגרוגרות ובפרה ובדלת דאי אתמר בגרוגרות לחוד ה"א התם הוא דאמרי ב"ש הוי נזיר משום דגרוגרות ודבלה מיחלף בענבים דפירא בפירא מיחלף אבל בשר בענבים לא מיחלף ואי אתמר בשר ה"א הכא הוא דאמרי ב"ש הוי נזיר משום דבשרא וחמרא אורחייהו דאינשי דאמרי בהדי הדדי שהן עיקר הסעודה ומיחלף בלשון בני אדם אבל גרוגרות ודבילה דלאו בהדי יין נינהו אימא מודו ב"ש לב"ה קמ"ל ואי אתמר הני תרתי הני הוא דקאמרי ב"ש אבל דלת אימא מודו לב"ה קמ"ל ואי תנא דלת ה"א בהא קאמרי ב"ה אבל בהנך תרתי אימא מודו להו לב"ש קמ"ל: