פרשנות מצטטת על יחזקאל מא:כו

וְחַלּוֹנִ֨ים אֲטֻמ֤וֹת וְתִֽמֹרִים֙ מִפּ֣וֹ וּמִפּ֔וֹ אֶל־כִּתְפ֖וֹת הָֽאוּלָ֑ם וְצַלְע֥וֹת הַבַּ֖יִת וְהָעֻבִּֽים׃

מעשי למלך

מן המערב למזרח מאה אמה וכו'. וכתב רבינו בפי' המשנה בפ"ד דמידות וז"ל ואל יטעך שקרא אותם כותל ומסבה וכותל התא והתא וכותל ההיכל אח"כ חזר וקראם כולם תאים לפי שההרחקה שיש בין שתי הכתלים הוא התא וכולה תאים לא הי' כותל סתום ולקצת תאים קרא שמות כמו שקרא השורה התחתונה מהם מסיבה ובית הורדת המים והנה בתויו"ט הביא פירש"י ביחזקאל שכותל היכל וכותל התא ומסיבה לא היו תאים רק היו שורה אחת של תאים על פני כל הצפון ודרום ומערב רק היו נחלקין ברוחב דהיינו שהי' שורה של תאים נחלקת לה' תאים והי' התאים מזרח ומערב ובפירש"י שם יש פירוש אחר שהי' מקום מונח פנוי רוחב ה' בין כותל התא לכותל היכל ולא הי' לפי"ז מסיבה רוחב ג' ולפירוש הראשון הי' מסיבה רוחב ג' ולא הי' אותו מסיבה מקורה ושם הי' החלונות לתוך התאים כמש"כ התויו"ט ולפירוש מראה יחזקאל הי' מקום מונח היינו כותל שהי' חולק התאים לשניים והי' אחד חלל רחב ד' והשני רחב ה' כמבואר בכתוב ומבואר היטב בצורת הבית ובתבנית הבית שם והנפ"מ בין שני הפירושים אלו דלפירש"י הי' שוה בית שני ובנין העתיד באותן התאים ולא הבדל רק שבבית שני הי' ל"ח תאים ובבנין העתיד ל"ג תאים וכן שבבית שני הי' חלל התאים ה' ובבנין העתיד רק ד' אמות ולפירוש השני הי' שינוי גדול שבבית שני הי' תאים רחב ה' ומסיבה חלל רחב ג' ובבנין העתיד הי' מקום מונח ה' פניו בין כותל היכל לכותל תאים וחלל התאים רחב ד' וכן לפירוש מראה יחזקאל הי' ההבדל רק בזה שתאים רחב ד' ובבית שני רחב ה' והיו שם ג"כ למקום מונח שהוא ג"כ תאים לצד חוץ רחב ה' והנה פי' הפסוקים לכאורה נראין כדברי התויו"ט אולם נראה לפרש דא"ש גם לדעת רבינו שהי' חמשת התאים מצפון לדרום ג"כ פנוים ויפרש כן דכותל היכל הי' לו ג"כ תאים רק הי' עוד תאים רחב ד' וע"ז אמר הכתוב ורחב הצלע ד' אמות ואח"כ כתיב רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות ולדעת רבינו הי' ג"כ חלל והוא במקום כותל המסיבה שבמשנה דהוא לצד חוץ ואח"כ כתיב ואשר מונח בית צלעות דלפי פירושו של מראה יחזקאל הוא הקיר בין התא שרחב ד' ובין התא שרחב ה' (ומה שהי' רחב ד' היינו יען שהי' הדביר רחב ב' אמות ובבית שני הי' רחב הדביר אמה והי' התאים רחב ה' להשלים מניין ק' אמות כן פירש"י ביחזקאל) כמו שכתב אח"כ ורחב מקום המונח חמש אמה שהכונה רחב החלל של התא שהחיצון הי' חמש אמות ולדעת רבינו גם זה הקיר שקראו הכתוב מונח בית צלעות הי' ג"כ כותל חלול ולפי"ז הי' שם ג"כ ה' תאים לרוחב מצפון לדרום והיינו בצד צפון כותל חלל של היכל רחב שש ואח"כ התא שקראו הכתוב מקום המונח חמש אמות ואח"כ הקיר שקראו הכתוב רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות סך הכל כ"ה אמות וכן לצד דרום וכ' אמות רחב חלל היכל יעלה שבעים אמות ולצד מערב הי' כותל היכל רחב שש חלול והי' תא רחב ד' ואח"כ כותל התא רחב ו' והי' ג"כ חלול וזה ג' תאים על פני כל המערב ורחבן ממזרח במערב והנה כיון שבבנין עתיד ל"ג תאים א"כ אי נאמר דהי' צפון ודרום ט"ו בכל צד ע"כ בצד מערב לא הי' רק שלש ולאן הי' תאים ע"ג תאים בצד מערב והנה מה שהקשה בתוי"ט מאי הי' אורה לתאים נראה דלפירוש רבינו א"ש כיון שהי' על פני כל הדרום תא אחת א"כ אפשר לעשות ג"כ חלונות בצדדין דהיינו בצד מערב ומזרח וכן הוא בקרא דיחזקאל מ"א וחלונות אטומות על כתפות האולם וצלעות הבית והעבים היינו התקרה ואמר שהי' חלונות נגד כתפות האולם דהיינו לצד מזרח ומערב וכן בתקרה וכמו שפי' במראה יחזקאל:
שאל רבBookmarkShareCopy

משנת ארץ ישראל

האוטם שש אמות – בסיס סגור שגובהו שש אמות. "האוטם" הוא מונח טכני שהפך גם למונח הלכתי בתחום טהרות. במקרא "אטום" הוא סגור, כדברי הפסוק "ויעש לבית חלונֵי שקֻפים אטֻמים" (מלכים א ו ד)12וכן יחזקאל מ טז; מא כו. , ובהשאלה "אֹטם אזנו" הוא מי שסותם את אוזניו (משלי כא יג; תהילים נח ה, ועוד). בספרות חז"ל אטום הוא סגור, או שאי אפשר לראות דרכו (בבלי, מנחות פו ע"ב ועוד), אך יש לו גם משמעות של מונח הלכתי.
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

עַד מָתַי. יִהְיֶה הוֹלֵךְ וּמַרְבֶּה וְאֵינוֹ אֶלָּא מַכְבִּיד עָלָיו מַשָּׂא עָוֹן, כְּעָב שֶׁל טִיט. עָב הוּא לְשׁוֹן קוֹרָה כְּבֵדָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמִשְׁכְּנָא (דיחזקאל מא:כו) ״צַלְעוֹת הַבַּיִת וְהָעֻבִּים״, ״וְעָב עֵץ״ (שם).
שאל רבBookmarkShareCopy