לְאַרְבַּ֨ע רוּח֜וֹת מְדָד֗וֹ ח֤וֹמָה לוֹ֙ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב אֹ֚רֶךְ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְרֹ֖חַב חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ לְחֹֽל׃
רש"י
ומן המדה הזאת. בקנה המדה שנמדד בו ריבוע הר הבית ה' מאות על ה' מאות כמו שאמור בענין של מעלה (מ"ב) לד' רוחות מדדו חומה לו סביב ה' מאות קנים וגו':
משנת ארץ ישראל
* מעט המידע שיש לנו על סביבות המקדש (מספר השערים, המזרחיים והמערביים), אינו מתאים למשנה. המשנה מונה שער אחד מכל צד ואילו העדות הארכאולוגית מצביעה על שלושה שערים במערב ולפחות שניים במזרח56בחפירות מזר שוחזר שער בפינה הדרום-מזרחית, ושער נוסף הוא שער שושן הקבור ככל הנראה מתחת לשער הזהב (שער הרחמים של היום). . כך גם שטח הר הבית, חמש מאות על חמש מאות אמה, הוא סטראוטיפי, תלוי בספר יחזקאל, ואיננו רֵאלי (מידות פ"ב מ"א)57בעניין זה אנו מהלכים בעקבות בן ארי, הר הבית, שטען שכל שטח הר הבית של היום הוא הר הבית של חז"ל, והמספר הוא כללי ומושפע מספר יחזקאל. זאת בניגוד לשלל חוקרים, החל מאבי יונה, שטענו שבהר הבית היה מתחם פנימי של חמש מאות על חמש מאות אמה. ראו פירושנו למידות פ"ב מ"א. אם היה תחום פנימי של 500x500 אמה הרי ייתכן שלתחום זה היה באמת רק שער אחד. .