פרשנות מצטטת על יחזקאל מג:טז

הוי אריאל. ת"י מדבחא דה' ואף יחזקאל קראו כן שנא' (יחזקאל מ״ג:ט״ז) והאריאל שתים עשרה ע"ש אש של מעלה שהיתה רובצת כארי על גבי המזבח כמו ששנינו בסדר יומא ורבותינו פירשו על ההיכל שהיה צר מאחוריו ורחב מלפניו:

אריאל. המזבח נקרא אריאל וכן קראו יחזקאל כמ״ש והאריאל שתים עשרה אורך (יחזקאל מ״ג:ט״ז) ונקרא כן ע״ש שירד עליו האש מהאל מן השמים ורבצה עליו כארי וכפל המל׳ כדרך הנוהם וצועק כמו מעי מעי אוחילה (ירמיהו ד׳:י״ט):

שנאמר והאריאל. מקרא הוא ביחזקאל (מ״ג) שהיה מתנבא על מדת בית שני ושלעתיד לבא:

ונאמר להלן רבוע - בשל יחזקאל שנתנבא על בית שני או על העתיד רבוע אל ארבעת רבעיו:

כי גמיר ג"ש - דרבוע רבוע בגובהה הוא דגמר ולאו מרבוע דיחזקאל אלא מרבוע דכתיב במזבח הפנימי דתניא וג' אמות קומתו כו' (שמות כ״ז:א׳) ובמזבח הנחשת כתיב: