פרשנות מצטטת על יחזקאל מג:יח

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אֵ֚לֶּה חֻקּ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הֵעָֽשׂוֹת֑וֹ לְהַעֲל֤וֹת עָלָיו֙ עוֹלָ֔ה וְלִזְרֹ֥ק עָלָ֖יו דָּֽם׃

משנת ארץ ישראל

(יחזקאל מג יח) יכול שאינו אלא שתים עשרה – ברוב עדי הנוסח נוסף "על שתים עשרה", כשהוא אומר אל ארבעת רבעיו מלמד שמין האמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח – כלומר המזבח הקדמון היה 24x24 אמה. הראיה מיחזקאל וכל דברי רבי יוסי הם תוספת דרשנית; הרי הנבואה של יחזקאל אינה מתארת (לפחות לפי חז"ל) מקדש אמִתי או היסטורי, וההסתמכות על הפסוק היא דרשה ספרותית בלבד. בבבלי יש דרשה מפולפלת יותר המבססת את כל מידות המזבח על פסוק מיחזקאל (עירובין ד ע"א).
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

כה אמר אד' אלהים בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים. הוא פר המלואים האמור בראש הענין ולימד כאן שיהיו המלואים בא' בניסן:
שאל רבBookmarkShareCopy

חפץ חיים

[וזה אין שייך למה דכתיב ביחזקאל (יחזקאל מג, יח) "אלה חוקת המזבח ביום העשותו ונתת אל הכהנים ואל הלוים פר בן בקר לחטאת וגומר", וכעין זה היה גם כן בימי עזרא. זהו רק כעין חנוכת המזבח]:
שאל רבBookmarkShareCopy