וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֵ֖ת הַפָּ֣ר הַֽחַטָּ֑את וּשְׂרָפוֹ֙ בְּמִפְקַ֣ד הַבַּ֔יִת מִח֖וּץ לַמִּקְדָּֽשׁ׃
חזקוני
ואת הבשר ואת העור פרש״י לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו ושל מלואים, וא״ת הרי מצינו פר שני של לוים בפרשת בהעלותך ובעזרא צפירי חטאת י״ב הכל עולה לה׳ וביחזקאל פר חטאת לעתיד שכולם חטאות חיצונות ונשרפות אלא י״ל פר שני שבפרשת בהעלותך מלואים היה שכן מלאו ידי הלוים ליכנס בעבודה וגם אותן שבימי עזרא ופר חטאת של עתיד מלואים הם דאמר מר כשם שהקריבו בימי משה כן הקריבו בימי עזרא, וכן עתידין להקריב לעתיד לבא. ומה שפרש״י כאן ושל מלואים, לכולהו קאי לפר החטאת הנזכר בפ׳ תצוה ולפר שני של לוים הכתוב בפרשת בהעלותך ולשנים עשר צפירי חטאת דעבודת כוכבים שבימי עזרא ולפר חטאת של עתיד הכתוב ביחזקאל שכולן מלואים הן ובפרק קמא דהוריות מתרץ דהנהו דעזרא הוראת שעה היתה.
ריב"א
תשרף באש. פירש"י לא מצינו חטאת חצונה נשרפת אלא זו עכ"ל. וקשי' לחזק' הרי מצינו עגל אהרן שבפ' שמיני ופר שני של לוים שבפרשת בהעלותך וי"ב צפרי חטאות שבעזרא ופר של עתיד שביחזקאל שכלם חטאות חצונות ונשרפות וי"ל שלפי מה שפי' בפ' שמיני ניחא שפי' שם וז"ל לא מצינו חטאת חצונה נשרפת חוץ מזו ושל מלואים עכ"ל כלו' חוץ מזו וכל חטאות שהם של מלואים ופר שני שבפ' בהעלותך מלואים היה שכן מלאו ימי הלוים ליכנס לעבודה וגם ציפרי חטאות שבעזרא ופר חטאת של עתיד שביחזקאל מלואים דאמרינן כשם שהקריבו מלואים בימי משה כך הקריבו בימי עזרא וכן עתידים להקריב לעתיד לבא. ובפ"ק דהוריות מתרץ גבי חטאת של עזרא שהוראת שעה היתה ומה שפי' רש"י כאן לא מצינו חוץ מזו שהוא של מלואים וכל כיוצא בזה כפ"ח:
חזקוני
תשרף באש פרש״י לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו. חז״ק. הרי מצינו עגל אהרן בפרשת שמיני, ופר שני של לוים שבפרשת בהעלותך, ושנים עשר צפירי חטאת שבעזרא, ופר לעתיד שביחזקאל, שכולם חטאות חיצונות נשרפות. ויש נותנין טעם למה נשרפו חטאות המלואים וחטאת של שמיני למלואים הואיל והם קרבנותיו של כהן עצמו כמו שמצינו במנחת כהן כליל תהיה. טעם אחר למה זה נשרף כמו שמפרש הכתוב חטאת הוא נתינת טעם למה נשרף לפי שבא לחיטוי המזבח, כדכתיב וחטאת המזבח, ולא נגמר החטוי רק בדמים נמצא בשעת השחיטה כאלו לא היה שם עדיין מזבח והוי כאלו יצא לחוץ שאינו נאכל.