פרשנות מצטטת על יחזקאל מה:יא

הָאֵיפָ֣ה וְהַבַּ֗ת תֹּ֤כֶן אֶחָד֙ יִֽהְיֶ֔ה לָשֵׂ֕את מַעְשַׂ֥ר הַחֹ֖מֶר הַבָּ֑ת וַעֲשִׂירִ֤ת הַחֹ֙מֶר֙ הָֽאֵיפָ֔ה אֶל־הַחֹ֖מֶר יִהְיֶ֥ה מַתְכֻּנְתּֽוֹ׃

רש"י

מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל. אף זה מחזיק ובמלכים (שם) כתיב אלפים בת יכיל גודשא תלתא שהבת ג' סאין שנאמר האיפה והבת תוכן אחד להם הרי לך ששת אלפים סאין נמצאו מאה וחמשים מקוה טהרה לארבעים מאות סאין מאה מקואות נמצא גם לעשרים מאות סאין הנותרים חמשים מקואות ואף לכשתחלוק הכלי לפי המדה ששערו חכמים אמה על אמה בגובה שלש אמות למקוה תמצא וכן לשלש אמות מרובעות קומה ועשר על עשר משפתו אל שפתו מרובעות מאה מקואות ולשתים אמות עגולות קומה עשר על עשר משפתו אל שפתו עגולות חמשי' מקואות שמרובע יותר על העגול רביע:
שאל רבBookmarkShareCopy

טוב הלבנון

ותכן חבורם מדד ושיער חבור כל אחד מהם מל' תוכן א'יהיה לכם (יחזקאל מה):
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

ומלת בָּתִּים משונה בדקדוק כי יש דגש אחר קמץ גדול, ואין זה משפט הלשון, רק אם היה הקמץ חטף, כמו רָנּוּ שמים (ישעי' מד כג) אולי היה כן בעבור חסרון יו"ד בית, שלא תתערב זאת הגזרה עם גזרת עשרת הַבַּתִּים חומר (יחז' מה יד) שהוא פתח לשון רבים, מן האיפה והבת (שם שם יא), ומלת "על הבתים" יורנו כי הוא מלעיל הפך המנהג:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

אַלְפַּיִם בַּת. שֵׁשֶׁת אֲלָפִים סְאִים, שֶׁהַבַּת שָׁלשׁ סְאִין, שֶׁנֶּאֱמַר: הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹכֶן אֶחָד לָהֶם. נִמְצְאוּ חֲמִשִּׁים וּמֵאָה מִקְוֵה טָהֳרָה, הָאַרְבָּעִים מֵאוֹת, מֵאָה מִקְוָאוֹת, וְהָעֶשְׂרִים מֵאוֹת, חֲמִשִּׁים מִקְוָאוֹת. וְאַף כְּשֶׁתְּחַלֵּק הַכֹּל לְפִי מִדָּה שֶׁשִּׁעֲרוּ חֲכָמִים אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלשׁ אַמּוֹת לַמִּקְוֶה, תִּמְצֶאנָה כֵּן, שָׁלשׁ אַמּוֹת מְרֻבָּעוֹת, מֵאָה מִקְוָאוֹת, וּשְׁתַּיִם הָעֲגֻלּוֹת, חֲמִשִּׁים מִקְוָאוֹת, שֶׁהַמְּרֻבָּע יָתֵר עַל הָעִגּוּל רְבִיעִית. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים כְּתִיב: בַּתִּים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל, וּפִירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמִדַּת הַיָּבֵשׁ, שֶׁהַגֹּדֶשׁ הָיָה שְׁלִישׁ בְּבֵית הַקִּבּוּל.
שאל רבBookmarkShareCopy