וּבְב֨וֹא עַם־הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֣י יְהוָה֮ בַּמּֽוֹעֲדִים֒ הַבָּ֡א דֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר צָפ֜וֹן לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֗ת יֵצֵא֙ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב וְהַבָּא֙ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר נֶ֔גֶב יֵצֵ֖א דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפ֑וֹנָה לֹ֣א יָשׁ֗וּב דֶּ֤רֶךְ הַשַּׁ֙עַר֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א ב֔וֹ כִּ֥י נִכְח֖וֹ יצאו [יֵצֵֽא׃]
מעשי למלך
הר הבית הי' ת"ק על ת"ק אמה רובו מן הדרום. ובדרך הקודש הביא בשם מהרי"ט שכ' ויש לשאול מה טעם והלא כל העיר היתה מן הצפון ואלו שערי חולדה שבדרום הנם בגובה העיר היורד לשילוח ומשם מכניסין צלוחית של מים בחג דרך שער המים והאיך אלו שאינם במקום הישוב משתמשין כניסה ויציאה ושער טדי שהוא עיקר הישוב שם לא הי' משמש כלום עוד יש לעיין רוב תשמישם דקאמר מהו רוב תשמישו ומה היו משמשין בדרום ונראה לפי שבית המקדש הי' בראש ההר ורוב שיפוע של הר הי' לצד דרום ולפי שהי' שם מקום רחב ידים קבעו שם להתפלל כל ישראל שהיו מתפללין בכינופיא ולא הי' מתפללין בכל מקום אלא במקום אחד משם ברב עם הדרת מלך ושם הי' מקום היותר רחב שבהר כמש"כ בפ' לולב וערבה מצות לולב כיצד כל העיר הי' מוליכין את לולוביהן להר הבית וכו' שהי' מוקף אכסדרא סטיו לפנים מסטיו רחבו אין פחות מר"נ על ת"ק אמה וכו' ועוד שהדרום לעולם היתה בו צל לפי שחומת הדרום מגין כל היום מפני החמה וכמש"כ כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין לשמאל משמע שלעולם כל הנכנסין להר הבית להתפלל היו מקיפין כל העזרה וזהו ששנינו פ"ו דשקלים י"ג השתחוואות היו במקדש כנגד י"ב שערים שכשהיו מקיפין הי' פניהם לקודש ומשתחווים כנגד כל שער ושער הפתוחים לעזרה לפיכך שער קיפונס הי' משמש כניסה ויציאה שהנכנסים משם פונים לימינם להר הבית ומתפללין ומקיפין כל הדרום והצפון יוצאין דרך קיפונס ולא היו רשאים לצאת דרך שער הטדי לפי שעדיין היו שערים הסמוכין למערב למעלה מהן והם היו צריכין להשתחוות י"ג השתחוואות וכו' שער חולדה מן הדרום גם הם משתמשים כניסה ויציאה לאותם שהיו מקומם סמוך לשערים ההם וכו' אבל טדי מן הצפון לא הי' משמש כלום כניסה לא הי' משמש לפי שהי' צריך להקיף ולבוא לצפון במקום שהציבור שם ואין דרך להקיף בהר הבית אלא כל העם היושבין בצפון הר הבית ולא הי' מקיפין חומת הר הבית מבחוץ ואותן שמקומן בצפון סמוך למערב היו נכנסין דרך קיפונס הקרובה להם ואותן שהיו מקומן סמוך למזבח היו נכנסין דרך קיפונס לפי שכבר השתחוו כנגד כל השערים שבדרום ופעמים שמקומן סמוך למזרח ופונים דרך ימין ועדיין לא השתחוו כנגד שערים דרומיים הסמוכין למערב צריכין לחזור ולצאת דרך שערי חולדה נמצא שטדי מן הצפון אעפ"י שהוא קרוב ליושבי העיר לא הי' משמש כניסה ויציאה וכו' וא"ת והא כתיב ביחזקאל ובבא עם הארץ להשתחוות לפני ד' במועדים הבא דרך שער הצפון להשתחוות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפון אלמא שער שבצפון נמי משמש כניסה ויציאה י"ל דבנכנסים דרך שער המערב שרוב הנכנסים נכנסין דרך שם הבא אל הבית דרך שער נגב יצא דרך צפון כלומר מרוח צפון ויוצא מפתח קיפונס של מערב והא דכתיב הבא דרך שער צפון היינו מי שאירע לו דבר שמקיף לשמאל כדי שיהי' פוגע בכל בני אדם ומקיפין דרך ימין והרבים מנחמין אותם אי נמי הא דנכנסין דרך ימין לאו מדינא הוא אלא שבבית שני קבעוה חובה להקיף דרך ימין אבל עיקר הדין שכל הנכנסין צריכין להקיף ולהשתחוות דרך כל שער העזרה לפיכך הנכנס ופנה לדרום ומקיף דרך הצפון והנכנס ופנה לצפון דרך שמאל מקיף לדרום והיינו דכתיב לא ישוב בדרך אשר בא בו כי נכחו יצא כדי שיקיף וישתחווה:
אולם בתפארת ישראל בפ"א דמידות כתב באמת דלכך שער דרום משמש כניסה ויציאה משום דבדרום הר הבית הי' הישוב וע"ש:
ד') וכיפין ע"ג כיפין היו וכו'. והנה לעיל בפ"א הבאתי מה דהקשה במשל"מ מהא דאמרו שאין בונין מזבח ע"ג כיפין אמנם נראה לישב עוד דבמקום מזבח לא הי' בנוי ע"ג כיפין רק מתחת לקרקעותיו הי' הכיפין דהנה כיון שהי' כאן כיפין שניים א"כ הי' אפשר לעשות באופן כזה שחפרו בעומק הקרקע ת"ק אמות על ת"ק אמות ועשאו מזה ג' כיפין וביניהם הניחו כותל קרקע בתולה ואח"כ עשו על הג' כיפין ב' כיפין אחרים נגד אותו מקום שלא חפרו תחילה והניחו בין ב' הכיפין ל"ב אמה שלא חפרו ונשאר שם קרקע עולם וע"ז הי' המזבח בנוי כזה נמצא שהמזבח עומד על קרקע עולם ואפ"ה ליכא משום קבר התהום כי מה שנמצא בעומק הקרקע כיפה אחת בזה ליכא משום כיפין כיון שמחובר ועומד על קרקע עולם:
ואחר שנים רבות שחדשתי את זה בא לידי פירוש התורה והמצוה מר"ם מלבי"ם ראיתי בפ' יתרו שכתב כדברי וז"ל מזבח אדמה מה שקראו בשם מזבח אדמה ולהלן הוא אומר ועשית את המזבח עצי שיטים וברייתא דמלאכת המשכן איתא שלשה שמות יש למזבח מזבח העולה מזבח הנחושת מזבח החיצון פי' רי"ש שיהא מחובר באדמה כי לא הי' לו גג ולא שוליים רק לוחות עצי שטים מסביב מצופים נחושת ומלאוהו אדמה ונתחבר עם אדמת המשכן כאלו הוא מחובר שרוב שם אדמה בא על המחובר וע"כ צריך שלא יבנוהו ע"ג כיפים או מחילות כדי שיתחבר באדמה ולדעתי אין הפי' שלא ימצא מחילה בעומק הקרקע שתחת מזבח דהא מבואר במשנה דהר הבית והעזרות תחתיהם חלול מפני קבר התהום וכבר הקשה בזה המשל"מ ומוכרח שאין איסור רק אם המחילה פתוחה למזבח שאז אין מחובר באדמה שמבואר אצלינו ההבדל שבין ארץ ובין אדמה שאדמה מציין האדמה שלמעלה לא העומק עד התהום וכו' ומה שהביא המשל"מ ראי' שתחת המזבח לא הי' חלול ממש"כ בירושלמי הביאן תוס' סנהדרין דף י"ב שחזקי' עיבר השנה מפני הטומאה שמצאו גלגלתו של ארונה היבוסי תחת המזבח ואם איתא שתחת המזבח הי' חלול לא נטמא המזבח לדעתי משם ראי' להיפוך כי באמת דברי ירושלמי נפלאים איך אפשר שמימי שלמה עד ימי חזקי' הקריבו בטומאה ולא הרגיש בזה שום נביא וחוזה ומוכרח שבעת שבנה שלמה את המזבח הי' תחתיו חלול מפני קבר התהום וגלגלתו של ארונה שהיתה תחת החלל לא בקעה טומאתו למעלה רק בימי אחז שנהרס המזבח נהרסו הכיפין ג"כ ובימי חזקי' שבאו לתקן מצאו את הגלגולת ואז היתה טומאה רצוצה שבוקעת ועולה ואז נטמאו:
ועוד דהא בזבחים אמר"ש בן פזי שבבית שני שהוסיפו על המזבח שיתן הוסיפו דמעיקרא סבור מזבח אדמה שיהא אטום באדמה ולבסוף סבור מזבח אדמה שהוא מחובר באדמה שלא יבנהו מחילות וא"כ בימי שלמה שלא סבור הא שלא יבנוהו ע"ג כיפין ומחילות בוודאי גם תחת המזבח הי' חלול מפני קבר התהום:
והנה איתא שם במכילתא ר"נ אומר חלול באדמה נעשה שנאמר לבוב לוחות תעשה אותו איסי בן עקיבא אומר מזבח נחשת מלא אדמה תעשה שנאמר כי מזבח הנחושת לפני ד' קטן מהכיל את העולה וכי קטן הי' והלא כבר נאמר אף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא ומה ת"ל קטן אלא ביום שנבנה זה נגנז זה וכתב בספר התורה והמצוה הנ"ל וז"ל ופלוגתא ר"נ עם איסי בן יהודה נראה דתליא בפלוגתת ר"י ור"ש בספרא פ' צו סי' כ"א שר"י ס"ל שמ"ש אש תמיד תוקד לא תכבה הוא אף בעת המסעות וכופים עליו פסכתר שלא תשרף בגד הארגמן שעלי' ור"ש ס"ל דכובה האש בעת המסעות ור"נ ס"ל כר"ש דנכבה האש בעת המסעות ולדעתו לא הי' המזבח מלא אדמה בעת המסע וע"כ אמר חלול באדמה ר"ל שהי' חלול בעת המסע שאז נסתלק האש ושפכו את האדמה ובעת החני' מלאהו אדמה וחזר האש ואיסי ב"י ס"ל כר"י שהי' האש על המזבח גם בעת המסע ובהכרח הי' תמיד מלא אדמה ובזבחים הקשה עמ"ש רב דמזבח של שילה של אבנים הי' ממה דתניא שאש שירדה בימי משה לא נסתלקה מן המזבח עד ימי שלמה ומתרץ ר"נ לשיטתי' ס"ל כר"נ דאמר מזבח של שילה של אבנים הי' וא"כ נסתלק האש קודם לכן ולפי"ז ר"נ לשיטתי' דס"ל בשילה אל מזבח אבנים ואיסי בן יהודה ס"ל כמ"ד שלא נסתלקה מימי משה עד ימי שלמה ושבשילה לא הי' מזבח אבנים רק מזבח אדמה של משה שעמד מלא אדמה והאש עליו מימי משה עד ימי שלמה וע"ז מביא ראי' ממ"ש כי מזבח הנחושת אשר לפני ד' קטן מהכיל שא"א לפרש קטן ממש דהא העלה עליו אלף עולות וכמו שהשיב ר' יוסי לר"י בזבחים דף נ"ט מביא שבשילה לא הי' מזבח אבנים שא"כ כבר נסתלק ממנו האש בשילה והי' ראוי שיגנוזו אותו קודם לכן ור"ש ס"ל שבקרא מזבח אדמה על שם חיבורו לאדמה לא על מלואו ור"נ ואיסי סבירא להו שתקרא על שם מלואו ומ"ש תעשה לי היינו שיעשה לשמו עכ"ל:
והנה במשל"מ הביא דברי ירושלמי פ"ג בתענית דהר הבית הי' מקורה הדא אמרה הר הבית מקורה הי' ותני כן סטיו לפנים מסטיו הי' אולם מדברי התויו"ט פ' הנ"ל ה"ב נראה דס"ל דהר הבית לא הי' מקורה לגמרי רק על האצטבעות אולם נראה דכונת ירושלמי דהי' מקורה לגמרי דבזה ניחא הא דטילטלו פסחיהן להר הבית שעמד עליו בתויו"ט עצמו בפ"ב דמידות הא הוה כרמלית להנ"ל ניחא דהי' מקורה אולם תמוהא לי איך אפשר לומר דהי' מקורה הא איתא בפסחים דף כ"ו דריב"ז הי' יושב ודורש בצילו של היכל ואי הוה הר הבית מקרה לא הי' צריך לישב בצילו של היכל:
אולם בתפארת ישראל בפ"א דמידות כתב באמת דלכך שער דרום משמש כניסה ויציאה משום דבדרום הר הבית הי' הישוב וע"ש:
ד') וכיפין ע"ג כיפין היו וכו'. והנה לעיל בפ"א הבאתי מה דהקשה במשל"מ מהא דאמרו שאין בונין מזבח ע"ג כיפין אמנם נראה לישב עוד דבמקום מזבח לא הי' בנוי ע"ג כיפין רק מתחת לקרקעותיו הי' הכיפין דהנה כיון שהי' כאן כיפין שניים א"כ הי' אפשר לעשות באופן כזה שחפרו בעומק הקרקע ת"ק אמות על ת"ק אמות ועשאו מזה ג' כיפין וביניהם הניחו כותל קרקע בתולה ואח"כ עשו על הג' כיפין ב' כיפין אחרים נגד אותו מקום שלא חפרו תחילה והניחו בין ב' הכיפין ל"ב אמה שלא חפרו ונשאר שם קרקע עולם וע"ז הי' המזבח בנוי כזה נמצא שהמזבח עומד על קרקע עולם ואפ"ה ליכא משום קבר התהום כי מה שנמצא בעומק הקרקע כיפה אחת בזה ליכא משום כיפין כיון שמחובר ועומד על קרקע עולם:
ואחר שנים רבות שחדשתי את זה בא לידי פירוש התורה והמצוה מר"ם מלבי"ם ראיתי בפ' יתרו שכתב כדברי וז"ל מזבח אדמה מה שקראו בשם מזבח אדמה ולהלן הוא אומר ועשית את המזבח עצי שיטים וברייתא דמלאכת המשכן איתא שלשה שמות יש למזבח מזבח העולה מזבח הנחושת מזבח החיצון פי' רי"ש שיהא מחובר באדמה כי לא הי' לו גג ולא שוליים רק לוחות עצי שטים מסביב מצופים נחושת ומלאוהו אדמה ונתחבר עם אדמת המשכן כאלו הוא מחובר שרוב שם אדמה בא על המחובר וע"כ צריך שלא יבנוהו ע"ג כיפים או מחילות כדי שיתחבר באדמה ולדעתי אין הפי' שלא ימצא מחילה בעומק הקרקע שתחת מזבח דהא מבואר במשנה דהר הבית והעזרות תחתיהם חלול מפני קבר התהום וכבר הקשה בזה המשל"מ ומוכרח שאין איסור רק אם המחילה פתוחה למזבח שאז אין מחובר באדמה שמבואר אצלינו ההבדל שבין ארץ ובין אדמה שאדמה מציין האדמה שלמעלה לא העומק עד התהום וכו' ומה שהביא המשל"מ ראי' שתחת המזבח לא הי' חלול ממש"כ בירושלמי הביאן תוס' סנהדרין דף י"ב שחזקי' עיבר השנה מפני הטומאה שמצאו גלגלתו של ארונה היבוסי תחת המזבח ואם איתא שתחת המזבח הי' חלול לא נטמא המזבח לדעתי משם ראי' להיפוך כי באמת דברי ירושלמי נפלאים איך אפשר שמימי שלמה עד ימי חזקי' הקריבו בטומאה ולא הרגיש בזה שום נביא וחוזה ומוכרח שבעת שבנה שלמה את המזבח הי' תחתיו חלול מפני קבר התהום וגלגלתו של ארונה שהיתה תחת החלל לא בקעה טומאתו למעלה רק בימי אחז שנהרס המזבח נהרסו הכיפין ג"כ ובימי חזקי' שבאו לתקן מצאו את הגלגולת ואז היתה טומאה רצוצה שבוקעת ועולה ואז נטמאו:
ועוד דהא בזבחים אמר"ש בן פזי שבבית שני שהוסיפו על המזבח שיתן הוסיפו דמעיקרא סבור מזבח אדמה שיהא אטום באדמה ולבסוף סבור מזבח אדמה שהוא מחובר באדמה שלא יבנהו מחילות וא"כ בימי שלמה שלא סבור הא שלא יבנוהו ע"ג כיפין ומחילות בוודאי גם תחת המזבח הי' חלול מפני קבר התהום:
והנה איתא שם במכילתא ר"נ אומר חלול באדמה נעשה שנאמר לבוב לוחות תעשה אותו איסי בן עקיבא אומר מזבח נחשת מלא אדמה תעשה שנאמר כי מזבח הנחושת לפני ד' קטן מהכיל את העולה וכי קטן הי' והלא כבר נאמר אף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא ומה ת"ל קטן אלא ביום שנבנה זה נגנז זה וכתב בספר התורה והמצוה הנ"ל וז"ל ופלוגתא ר"נ עם איסי בן יהודה נראה דתליא בפלוגתת ר"י ור"ש בספרא פ' צו סי' כ"א שר"י ס"ל שמ"ש אש תמיד תוקד לא תכבה הוא אף בעת המסעות וכופים עליו פסכתר שלא תשרף בגד הארגמן שעלי' ור"ש ס"ל דכובה האש בעת המסעות ור"נ ס"ל כר"ש דנכבה האש בעת המסעות ולדעתו לא הי' המזבח מלא אדמה בעת המסע וע"כ אמר חלול באדמה ר"ל שהי' חלול בעת המסע שאז נסתלק האש ושפכו את האדמה ובעת החני' מלאהו אדמה וחזר האש ואיסי ב"י ס"ל כר"י שהי' האש על המזבח גם בעת המסע ובהכרח הי' תמיד מלא אדמה ובזבחים הקשה עמ"ש רב דמזבח של שילה של אבנים הי' ממה דתניא שאש שירדה בימי משה לא נסתלקה מן המזבח עד ימי שלמה ומתרץ ר"נ לשיטתי' ס"ל כר"נ דאמר מזבח של שילה של אבנים הי' וא"כ נסתלק האש קודם לכן ולפי"ז ר"נ לשיטתי' דס"ל בשילה אל מזבח אבנים ואיסי בן יהודה ס"ל כמ"ד שלא נסתלקה מימי משה עד ימי שלמה ושבשילה לא הי' מזבח אבנים רק מזבח אדמה של משה שעמד מלא אדמה והאש עליו מימי משה עד ימי שלמה וע"ז מביא ראי' ממ"ש כי מזבח הנחושת אשר לפני ד' קטן מהכיל שא"א לפרש קטן ממש דהא העלה עליו אלף עולות וכמו שהשיב ר' יוסי לר"י בזבחים דף נ"ט מביא שבשילה לא הי' מזבח אבנים שא"כ כבר נסתלק ממנו האש בשילה והי' ראוי שיגנוזו אותו קודם לכן ור"ש ס"ל שבקרא מזבח אדמה על שם חיבורו לאדמה לא על מלואו ור"נ ואיסי סבירא להו שתקרא על שם מלואו ומ"ש תעשה לי היינו שיעשה לשמו עכ"ל:
והנה במשל"מ הביא דברי ירושלמי פ"ג בתענית דהר הבית הי' מקורה הדא אמרה הר הבית מקורה הי' ותני כן סטיו לפנים מסטיו הי' אולם מדברי התויו"ט פ' הנ"ל ה"ב נראה דס"ל דהר הבית לא הי' מקורה לגמרי רק על האצטבעות אולם נראה דכונת ירושלמי דהי' מקורה לגמרי דבזה ניחא הא דטילטלו פסחיהן להר הבית שעמד עליו בתויו"ט עצמו בפ"ב דמידות הא הוה כרמלית להנ"ל ניחא דהי' מקורה אולם תמוהא לי איך אפשר לומר דהי' מקורה הא איתא בפסחים דף כ"ו דריב"ז הי' יושב ודורש בצילו של היכל ואי הוה הר הבית מקרה לא הי' צריך לישב בצילו של היכל:
קיצור בעל הטורים
נכחו ב' במס' דין ואידך כי נכחו יצא ביחזקאל מה התם בשער שנכנס לא יצא כדכתיב לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצא אף כאן פרעה וחילו הדרך אשר נכנסו בים לא יצאו בו אלא מצד אחר כדאיתא בפסחים שאמרו ישראל כמו שאנו עולין מצד זה כך הם עולים מצד אחר אמר הקב"ה לים ופלטן לצד שיצאו בו ישראל:
הר המוריה
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
מדרך אולם השער יבוא. כשהוא נכנס לתוך החצר הפנימית כדי ליכנס לשער קטן זה לאכול בו דרך אולם השער העזרה שבמזרח יכנס לתוך העזרה ובו בדרך ישוב כשישוב יצא באותו הדרך שנכנס ולפי שהוא אומר למטה (מ"ו) בענין ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך וגו' שצוה לעשות העזרה קפנדריא לפי שאותה ביאה לראיית פנים וצריך להראות יפה הוצרך לומר כאן בביאות של כל ימות השנה שלא יעשנה קפנדריא לפי שאין ביאה זו לראיית פנים כמו של רגלים וכן העיד עוד למטה בענין פעמים רבות: