וַיּוֹצִאֵנִי֮ דֶּֽרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפוֹנָה֒ וַיְסִבֵּ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ ח֔וּץ אֶל־שַׁ֣עַר הַח֔וּץ דֶּ֖רֶךְ הַפּוֹנֶ֣ה קָדִ֑ים וְהִנֵּה־מַ֣יִם מְפַכִּ֔ים מִן־הַכָּתֵ֖ף הַיְמָנִֽית׃
פני משה
ר"א בן יעקב אומר בו המים מפכים. כדכתיב ביחזקאל מז ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים מפכים מן הכתף הימנית וזהו דרום כשאדם הולך ממערב דרך קדים שהוא מזרח דרום הוא ימין וראה יחזקאל בנבואה שהמים יוצאים מתחת מפתן הבית לדרך מזרח כדכתיב שם לעיל והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פני הבית קדים וגו' שהן יוצאים מבית קדש הקדשים שהוא במערב ושם לא היו נראין אלא כקרני חגבים וכשהן הולכין למזרח ומגיעים לשער הזה נעשו כרוחב מלא פי הפך וזהו מים מפכים:
תוספתא כפשוטה
10. מלמד שמפכפכין ויוצאין כמי הפך הזה ועתידין להיות וכו'. ומפרשת הברייתא מים מפכים (יחזקאל מ"ז, ב') מלשון פך, שהם מפכפכים, כלומר, מקלחין קילוח דק כמפי הפך. וברד"ק יחזקאל רפמ"ז: ובתוספת' דסוכה ר' אליעזר אומ' מי' מפכי', מסכסכין (צ"ל: מפכפכין) ועולין כמו פי הפך, ועתידין להיות יוצאין מתחת יד מפתן הבית. ובירושלמי שקלים פ"ו ה"ב, נ' ע"א: תני בית קודש הקדשים עד הפרוכת כקרני סיליי וכיליי וכו', מן העזרות ועד מפתן הבית כחוט של ערב. מיכן והילך כמפי הפך. ובבבלי יומא ע"ז סע"ב: אמר ר' פנחס וכו' מעין היוצא מבית קדשי הקדשים בתחילה דומה לקרני חגבים וכו' כיון שהגיע אל פתח העזרה נעשה כפי פך קטן, והיינו דתנן ראב"י אומר מים מפכין עתידין וכו'. ובפרקי דר"א פנ"א, הוצ' הרד"ל, קכ"ה סע"א: ר' פנחס אומר מי הבאר עתידין לעלות מתחת מפתן הבית ונובעין ומפכין (כ"ה בילקוט סוף יחזקאל. ולפנינו: ומפרין) ויוצאין, ונעשין לי"ב נחלים, כנגד י"ב שבטים וכו'. וברור שלפי אגדה זו המים היוצאים מתחת מפתן הבית היא הבאר שמימיה נעשו י"ב נחלים (עיין להלן, שו' 39), ושכן יהא אף לעתיד לבוא.12כמפורש בילמדנו שהובא בילקוט יהושע רמז ט"ו וזכריה רמז תקע"ט, כמו שהעיר הרד"ל במקומו. עיין מ"ש על באר זו להלן, שו' 36, ד"ה ולא נתבאר.