פרשנות מצטטת על יחזקאל מז:ג

ועשית את המשכן. בר"ת נרמז (שם לז) וימצאהו איש תע"ה ת"רדימה ע"ל ה"אדם שהם מלכיות למשכן על עונותיהם של ישראל מדה אחת לכל היריעות כי באמת כל י' יריעות מורין על מדת מלכות שהיא שכינה כלולה מעשר ולעולם (סוכה ד) לא ירדה פחות מעשרה ז"ש מדה אחת היריעות שהיא כלולה מכולם נרמז במזמור זה סוד כבוד י"י מלא המשכן כשממלאים מם שיןכף נון הרי סוד כיו"ר שהוא סוד רל"ו בגימטריא (שמות לח) א"לה פ"קודי ה"משכן נעלם של משכ"ן וחשבון שלו הוא מנין א"לה פקוד"י שהוא ר"לו דאי' בפרקי היכלות של ר' ישמעאל היודע סוד שיעור יוצר בראשית מובטח לו שהוא בן עוה"ב ואני ועקיבא ערבין בדבר וכמו כשהיו נכנסין למשכן הוצרך להיות בחוץ כיור לרחצה כן כשהנשמה עולה למעלה מרחיצין אותה בנהר דינור גם נעלם משכ"ן הוא ד' פעמים חומ"ה כי ד' חומות מקיפים קודם שנכנסין למשכן העליון הן הן ד' נהרות המקיפים ובס' הפליאה קורא אותן חומות ברקים חומות לפידים חומות שלהבת חומות להוטים וסימן (תהלים לד) ל"כו ב'נים ש'מעו ל'י יראת י"י אלמדכם וכמו שד' חומות של אש מקיפים כן ד' חומות של מים רזא דמלה והמים להם חומ"ה מימינם ומשמאלם ואלו ד' מיני מים לדעתי הראו ליחזקאל כשאיש בא (יחזקאל מז) וקו המידה בידו וימד אלף ויעבירני מ"י אפסים וימד אלף ויעבירני מ"י ברכים וימד אלף ויעבירני מ"י מתנים וימד אלף ויעבירני מ"י נחל אשר לא אוכל לעבור והמים מ"י שתו. ז"ס (תהלים פד) מ"ה י"דידות מ"שכנותיך ר"ת מי"ם וע"ז (חגיגה טז) אמר ר"ע לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור ואלו ד' מיני מים לקבל ד' אתוון קדישין ז"ש מה ידידות משכנותיך ר"ת מים הם רזא דשמא קדישא ז"ש (תהלים פד) י"י צבאות שכל אות הוא צבא דיליה לעילא וכמו שבקדושה ארבע מיני מים כן לעמת זה איכא שיש טמא מדקאמר ר' עקיבא כשתגיעו לאבני שיש טהור מכלל דאיכא טמא (ישעיה יג) ש"עירים י"רקדו ש"ם (שם כד) ש"איה י"וכת ש"ער הן הן מים אחרונים חובה באתר דחובה אינון שריין ידי אסחא אנא לגבי חד מנא לסיטרא חורנא דלית ביה ממשא ומרומז בראשי אתוון מאן אינון. סימן ממז"ר מ"ים מ"רים מ"אררים ז"רים ר"עים. מה ידידות משכנותיך שמתחלה נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית אלקינו שמשה הוצרך להעלות למעלה ועתה יותר טוב שיבא ידיד למטה שהקב"ה ירד שכינתו לארץ. ז"ש מה ידידות (תהלים לא) מה רב טובך שמתחילה עלה משה בתוך הענן ויכסהו ז"ש (שם) אשר צפנת ליראיך מתחילה קודם שעשו העגל עלה אלי ההרה ועתה (שם) פעלת לחוסים בך המשכן הוא נגד בני אדם ז"ש (שם סח) עלית למרום שבית שבי ואתה לקחת מתנות באדם למטה אצל בני אדם והנה מתחלה לא היה שום תועלת לבני אדם אבל עתה (שם פד) גם צפור מצאה בית:

ותקרא שמו משה כי מן המים משיתהו. כאן נרמז רזא עלאה בענין יחזקאל שראה ארבע מיני מים יוצאים מן המקדש (יחזקאל מז) בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים וימד אלף ויעברני במי' מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבור כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר ד' מיני מים לדעת רזא דד' אתוון דשמא קדישא על ה' אחרונה של השם אמר מי אפסים ר"ל מי קרסולין שמגיעין עד עקב כי שם (בראשית כה) ידו אוחזת בעקב ועל הנחש אתמר (שם ג) ואתה תשופנו עקב כי (משלי ה) רגליה יורדת מות ועל ו' של השם אמר מי ברכים דתמן (מלכים א ב) והמלך שלמה ברוך כל הכורע כורע בברוך דאיהו צדיק משך הו'. ועל ה' ראשונה של שם אמר מי מתנים בסוד (ישעיה יא) והי' צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו דאיתא כזוהר מסיטרא דאמא דעד הוד מתפשטא דתמן מתניכם חגורים אבל על יוד של שם דאתמר גבי משה (דברים לג) וירא ראשית לו דאיהו ראשית חכמה י' של שם מתמן זכה לתורה קדומה עליה אמר וימד אלף נחל נובע מקור מחכמה אשר לא אוכל לעבור כי גאו המים מי שחו ה"מים מ"י ש"תו ר"ת מש"ה כי משה הי' י' אמין כי נשמתו מי' של שם מיסוד אבא בסוד חשופי ש"ת דפרחא עוד מן בראשית בגלגולא קדמאה דיליה ומטה שבידו י' אמין לקבל מי מתנים ושוור י' אמין לקבל מי ברכים ומחה לעוג מלך הבשן עד קרסולא הוא סוד מי אפסים שהוא מי קרסולים ולדעתי ד' עלמין אינון עולם העשיה הוא מי אפסים שהם מי קרסולים כי עד שם מתפשטין רגלי האריך מי ברכים רזא העולם היצירה דתמן עבד אברהם דאחמר ביה (בראשית כד) ויברך את הגמלים וכל העולם כלול מעשר וכל עשר מאה הרי אלף ז"ס (שם) ויקח העבד עשרה גמלים וכל טוב אדוניו בידו קרי בי' ביוד כי כלול מכל טוב י' מי' וי' מק' ורזא דבריאה כורסייא קדישא מי מתנים אבל על עולם האצילות אמר נחל אשר לא אוכל לעבור כי גאו תמן גאה גאה ואמר ג"או רזא די' ספירין דאצילות המים מי שח"ו תמן ש"וכן ח"י אלו"קים ש"ומר ח"סד ו"אמת עלי" אתמר (שם) ויצא יצחק ל"שוח בשדה שבא מבאר לחי רואי שזכה להשגת עולם הבריאה ויצא לידע ענין עולם האצילות שהוא נרמז במלת שו"ח תמן מי שחו ונרמז במיתת שרה שזכתה להשגה גדולה (שם כג) ותמת שרה בקרית ארבע שזכתה להשגת שם בן ד' עולמות בכל אות עולם בפני עצמו (שם) ו"יהיו ח"יי ש"רה למפרע ש'ח'ו כי עד שם הגיע ולא יכלו לעבור כי גאו המים ועל זה אמר ר"ע לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים הן הן הבארות אשר רבו עליה עם רועי יצחק סי' ג' בארות 'ע'ש'ר על כל אחד כלול מעשר נגד עשייה אמר ע"שק כי שם הרע יותר מן הטוב. על היצירה אמר ש"טנה כי שם מחצה על מחצה רע כטוב ועל בריאה אמר רחובות כי שם מקום רחובת רחבה ונסב למעלה אימא עלאה מקננא בכורסייא אבל על הבאר שבע באר רביעי נגד עולם האצילות אין שטן ואין פגע רע לא יגור במגורך רע. על דרך השכל דרך בעלי חיים הד' על ד' שלימות של אדם שלע"ל בימי המשיח (תהלים יח) מגדיל ישועות מלכו רצה לומר שלע"ל ישאבו מי ישועות על סוד ההשגה (שם) ועושה חסד למשיחו קרי בי' מי שחו שאז יהיה (זכריה יד) ויצאו מים חיים בירושלים כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם ולפי שיש באדם ד' כוחות דומם צומח חי מדבר וישראל יש להם עוד חלק רביעי שהם מדבר אלקים שהיא שלימות תורתינו נגד כח הצומח אמר מי אפסים כי בזה החלק השפל בזה העולם רמוז בעקב יצאו מים חיים לע"ל ויתוקן חסרון זה הכח נגד כח החיוני שהם מתנועים כב"ח אמר מי ברכים שבהם התנועה באדם כמו בב"ח שגם על זה יצאו מים חיים לע"ל ויתוקן נגד מדבר שהוא נבדל מב"ח בקומה אמר מי מתנים כי בזה המקום נראה באדם שינוי הב"ח אבל בב' ראשונים נדמה כבהמה ולפי שבזה החלק נדמה למלאך לכן אמר גבי מלאך (יחזקאל א) ממראה מתנים ולמעלה שגם על זה החלק יצאו מים חיים ועל (איוב לא) חלק אלקי ממעל שאנו נבדלי' בו מכל א"ה אמר ויעברני נחל מי שחו שהוא נחל אשר צריך האדם לשוט בו יום ולילה (שם יא) רחבה מני ים על דרכים של תורה פשט נקרא מי אפסים דרוש ברכים. רמז מתנים ועל סוד התורה אמר מי שחו נחל אשר לא יוכל לעבור כי גאו המים הוא נהר הרביעי נהר פרת שמימיו פרים ורבים למעלה והוא סוד ד' נהרות של ג"ע ובסיטרא אחרא גם כן ד' נהרות נגד ארבע מלכיות (קהלת ז) גם את זה לעומת זה הן הן ד' אבות נזיקין כולם ב'מ'ש"ה שסודם נרמזין במשה ב"ור מ"בעה ש"ור ה"בער (שמות יג) ויקח משה את עצמות יוסף שתיקן בור במה שהשליכו אותו הבורה נשתארו תלת גוליירין בישין דמתגרין במלחמה בשמיה מ"בע"ה ש"ור ה"בער. נרמזין ד' מימות אלו בר"ת ש"במא ש"חו ב"רכים מ"תנים א"פסים (משלי א) ש"מע ב"ני מ"וסר א"ביך שור בור מבעה אש שהיא הבער לקבל דא ד' אתוון רברבין ברישא ש' של שיר השירים ב' של בראשית מ' של משלי א' של דברי הימים והוא ברזא דחכמתא אמר לפי שאז נשלמו ק"ל שנה של אד"הר שהוליד רוחין ולילין מסטרא דרע ועתה ותרא אותו כי טוב הוא לכן גזר פרעה נגד הפכו כל הבן הילוד היארה תשליכהו והיא קראה משה כי מן המים הזדונים משיתהו קרי בי' נולד שת שנולד בדמותו ובצלמו:

יצאו מים חיים מירושלים. וילכו למזרח דרך אותה בקיעה עד הים הקדמוני שהוא למזרחו של עולם קדמה וחציו יפנה למערב אל ים המערבי הוא המעיין שניבא יואל (שם ד) ומעיין מבית ה' יצא הוא הנחל שניבא (יחזקאל מ״ז:ד׳) וימד אלף ויעבירני במים וגו':