פרשנות מצטטת על יחזקאל מז:ה

כי גאה גאה על השירות, ועל כל מה שאקלס בו עוד יש בו נוספות. לשון רש"י. (רש"י על שמות ט״ו:א׳) עשאו לשון רוממות וגודל. ואולי כן הוא, וכמוהו ופה ישית בגאון גליך (איוב לח יא), כי גאו המים (יחזקאל מז ה), ויגאה כשחל תצודני (איוב י טז), לשון גדל ורבוי. והנכון דעת אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות ט״ו:א׳), לשון גאות ממש, כי נתגאה על הסוס שמתגאה במלחמה ועל הגבור הרוכב בו, כי את שניהם רמה בים, וכן וברוב גאונך (שמות ט״ו:ז׳), וכן כלם לשון גאות, כי המתגאה ירומם עצמו במעלה:

(ח) מיד נתגאו המים ועלו לכסות כו' עד שגער. זה דרש מ"ש (תהלים שם) מן גערתך ינוסון כו' הרי שהוצרך לגעור בהן (וע" בז"ח רות (נט ד) ובריש ז"ח שה"ש (מח ד) ושם אי' הוציא הקב"ה מן הרקיע רעמים וזועות (ועמש"ל אות ה') ונסו המים כו'), וכן ממ"ש אח"ז בל ישובון לכסות הארץ נשמע שרצו לשוב לכסותה כבתחלה עד שגער ועשה להן גבול^[א]וקראי דשירת דוד (שמואל ב כ"ב ותהלים יח) ויראו אפיקי ים ויגלו מוסדות תבל מגערתך ה' נמי מידרשי לענין זה של בריאת עולם (אע"ג דפשטי' בקריעת ים סוף מיירי וכמ"ש (תהלים ק"ו) ויגער בים סוף ויחרב, וע"ל פמ"ב) שע"י גערתו הוא שנגלו מוסדות תבל כשנסו המים:, ולשון זה דנתגאו המים, נראה שיצא ממ"ש (איוב לח) ואשבור עליו חוקי וגו' ואומר עד פה תבא וגו' ופא ישית בגאון גליך (ובבריאת עולם מיירי כמש"ל איפה היית ביסדי ארץ וגו'), דהיינו שנתגאה בגליו לשוב לכסות הארץ עד שעשה לו חוק גבול בחול כדלקמן בסמוך וכן רגיל לכתוב בים ומים לשון גאוה כמ"ש (תהלים פט) אתה מושל בגאות הים, וכתיב (יחזקאל מז) כי גאו המים, וי"ל שלכן כתיב הא דנשאו נהרות וגו' במזמור ה' מלך גאות לבש (תהלים צג) שזה מכלל שבח גאותו של הקב"ה בעולמו, שנראית בממשלתו על גאות הים והמים (והוא נדרש בבריאת עולם בב"ר ושוח"ט שם ועי' ז"ח יג ב), וכן י"ל ז"ש כי גאה גאה ות"א אתגאי על גייותניא, שהמים הם גאים ועמש"ל פמ"ב בס"ד:

אשחה בכל לילה מטתי. לשון סחי ומאוס (איכ' ג) והיתה נבלתם כסוחה (ישעיהו ה׳:כ״ה) ממאס אני מטתי בדמעות ומנחם חברו עם כאשר יפרש השוחה לשחות (שם כה) ועם מי שחו (יחזקאל מז):

לשחות. לשוט וכן מי שחו (יחזקאל מז י'):

כי אם שם. כי אם מוסב על בל יסע יתדותיו ועל בל ינתקו, הרעה לא תהיה כי אם הטובה ה' יהיה שם אדיר לנו והעיר תהיה מקום נהרים יאורים כענין שנא' (ביחזקאל ד) וימד אלף ויעבירני נחל אשר לא אוכל לעבור וכן ניבא יואל ומעין מבית ה' יצא (יואל ד יח) והוא הנחל שיהא מתגבר והולך: