פרשנות מצטטת על יחזקאל מ:יב

נִשְׁלַם סֵפֶר הַפְּקוּדִים וְדִגְלֵי הַצְּבָאוֹת, וְלֵאלֹהִים צְבָאוֹת שֶׁבַח וְהוֹדָאוֹת, לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים וּלְרִבֹּאוֹת, וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת, יָחִישׁ בְּיָמֵינוּ קֵץ הַפְּלָאוֹת, יִבְנֶה הַבַּיִת וְהַלְּשָׁכוֹת, וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאוֹת, וְיָכִין שָׁם לְבֵית דָּוִד כִּסְאוֹת, וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת. וְהוּא בְּרַחֲמָיו יְנַקֵּנוּ מִנִּסְתָּרוֹת וּמִכָּל שְׁגִיאוֹת, וְיַרְאֵנוּ מִתּוֹרָתוֹ נִפְלָאוֹת. וְכֵן יְהִי רָצוֹן אָמֵן: