וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֔ה הִנֵּ֥ה לֹא־יָדַ֖עְתִּי דַּבֵּ֑ר כִּי־נַ֖עַר אָנֹֽכִי׃ (פ)
פירוש מהרז״ו
שהיתה איזבל. צע"ג הרי איזבל היתה בימי יהושפט. וירמיה היה בימי צדקיה דור י"א ליהושפט וא"כ חי ירמיה י"א דורות ונצטרך לומר שלא התחיל להתנבאות עד סוף ימיו בימי יאשיה בן אמון וכמ"ש ריש ירמיה ושם כתיב לא ידעתי דבר כי נער אנכי. והראני המופלג מהרל"ל ברש"י בירמיה פסוק זה שגורס בהרוג מנשה בנביאי ה' ויתכן שכאשר הרג מנשה את ישעיה הרג גם שאר הנביאים ועדיין צ"ע שהרי מנשה מלך נ"ה שנה ובן ל"ד עשה תשובה כ"ב למלכותו. נשאר ל"ג שנה ואחריו אמון ב' שנה וי"ג ליאשיה שאז התחיל להתנבאות הרי מ"ח שנה ואיך אמר נער אנכי. אך דוגמא לזה מצאנו בדה"ב י"ג ורחבעם היה נער כו' ורחבעם היה במלכו בן מ"ב שנה. וביהושע ו' ויבואו הנערים המרגלים כו' ואמרו חז"ל שהיה פנחס וכלב וכלב היה אז בן פ' שנה. עכ"ז אינו דומה למ"ש לא ידעתי דבר כי נער אנכי משמע שהיה נער בשנים ממש וצ"ע:
רבנו בחיי
בינו שנות דור ודור. כלומר שיבינו מה שנעשה בדורות משעה ששרתה שכינה בהם, זהו שאמר ימצאהו בארץ מדבר. ומלת יצב מקור, כמו להציב, וכן (ירמיה א) לא ידעתי דבר, ויהיה באור הכתוב, כשהקב"ה הנחיל את האומות וכשהפריד אותם ללשונותם, כענין שכתוב בתולדות שיצאו מנח (בראשית י׳:ל״ב) ומאלה נפרדו הגוים, ותמצא באותה פרשה בתולדות ההם שבעים איש לרמוז על שבעים אומות שעתידין לצאת מהם, ועל כן יבאר הכתוב כי כשהפריד הקב"ה הלשונות להציב גבולות העמים שהן שבעים, למספר בני ישראל יורדי מצרים שהיו שבעים נפש לא בחר מכולן אלא ישראל שהבדילו לחלקו, זהו כי חלק ה' עמו. ויש שפירשו גבולות עמים, הם אלכסוני העולם שהם י"ב, ממונים עליהם י"ב מזלות למספר בני ישראל, כלומר י"ב שבטי ישראל, וסמך לו מיד כי חלק ה' עמו, לא חלק הכוכבים והמזלות. ובפסוק זה מפורש כי אין ישראל תחת ממשלת הכוכבים והמזלות אבל הם למעלה מהם, והמעלה הזאת לא זכתה שום אומה אליה ולא עשה כן לכל גוי.
אבן עזרא
יצב. י״א שהוא שם הפועל כמו הנה לא ידעתי דבר. וי״א שהוא פועל עתיד תחת פועל עבר כמו יעשו עגל בחורב. והנכון בעיני כי שאל אביך רמז למביני' וכן זקניך והטעם כמו אשר חלק ה' אלהיך כי לכל חלק למטה חלק למעלה: