כִּ֣י עִבְר֞וּ אִיֵּ֤י כִתִּיִּים֙ וּרְא֔וּ וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ וְהִֽתְבּוֹנְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָיְתָ֖ה כָּזֹֽאת׃
שד"ל
והן: ואם כמו בל' ארמית (עזרא ה' י"ז) וכען הן על מלכא טב וכו' הן איתי די מן כורש מלכא שים טעם, וכמוהו במקרא וראו הן היתה כזאת (ירמיה ב' י'), הן אעזור השמים ולא יהיה מטר והן אצוה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי (דברי הימים ב' ז' י"ג), וכן במקום ה"א השאלה הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו (שמות ח' כ"ב), וממלת הן נגזרה ה"א שאלה והתימה.
בן יהוידע
מַאי דִּכְתִיב: (ירמיהו י, ח) "וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכָּסְלוּ מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא"? אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַחַת הִיא, שֶׁמַּבְעֶרֶת רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, מַאי הִיא? עֲבוֹדָה זָרָה. פירוש דהעובד עבודה זרה עובר על שתי דברות מעשרת הדברות, אשר הם מפי הגבורה שמענום, שהם 'אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ' (שמות כ, ב) ועל זה אמר שקולה כשתים וחזר ועשה ביאור אחר למאמר שקולה כשתים ואמר וכתיב (ירמיהו ב, י) כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים וּרְאוּ וכו' והיינו שהריעו משתים אלה שהם כתיים וקדרים ולזה אמר וכתיב כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים וכו', דכונתו לבאר בזה ענין שקולה כשתים דאמר על עבודה זרה.
מנחת שי
התכבדי. כן הוא במאריך הה"א ובדגש בכ"ף ועיין מה שכתבתי בירמיה ב' על והתבוננו: