פרשנות מצטטת על ירמיהו ב:יז

הֲלוֹא־זֹ֖את תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עָזְבֵךְ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מוֹלִיכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃

רבנו בחיי

ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום. אחר שאמר ושבת, ואמר ואתה תשוב, הוסיף ואמר אשר אנכי מצוך היום. וכן אמר למעלה ככל אשר אנכי מצוך היום, וזה לבאר כי עקר התשובה אינו אלא לאחוז ולתמוך דרך תורת משה, ולכך יזכיר עם התשובה בכל פעם ופעם אשר אנכי מצוך היום. וזה דבר ירמיה (ירמיהו ב׳:י״ז) הלא זאת תעשה לך עזבך את ה' אלהיך בעת מוליכך בדרך, כלומר בדרך הידוע הוא דרך תורת משה שהחזיקו בו אבותיך הראשונים.
שאל רבBookmarkShareCopy

מחוקקי יהודה; קרני אור

[יז] וכבר כתבתי פעמים רבות שכן דרך התואר בחסרון המתואר לבוא בל"נ (רש"ד) ועיין הכוה"ק מה שכתב ע"ז, ושד"ל כתוב אין הכוונה על הצרות האלה בפרט (כדעת ראב"ע ורמבמ"ן) אלא על כל צרות שבעולם אין צרה שלא בא עלי, ורוו"ה כתב, בדבר שאינו מזכיר ענינו יאמר זאת, "מה זאת עשית" (למעלה כו, יו"ד) "זאת תעשה לך" (ירמי' ב יז) "מאת ד' היתה זאת" (תה' קיח כג) ויאמר גם בקורות רבות כלנה בל"נ:
שאל רבBookmarkShareCopy