שְׂאִֽי־עֵינַ֨יִךְ עַל־שְׁפָיִ֜ם וּרְאִ֗י אֵיפֹה֙ לֹ֣א שגלת [שֻׁכַּ֔בְתְּ] עַל־דְּרָכִים֙ יָשַׁ֣בְתְּ לָהֶ֔ם כַּעֲרָבִ֖י בַּמִּדְבָּ֑ר וַתַּחֲנִ֣יפִי אֶ֔רֶץ בִּזְנוּתַ֖יִךְ וּבְרָעָתֵֽךְ׃
תוספתא כפשוטה
18-19. הכריעו חכמים לסייע דברי ר' יהודה, שנ' שאי עיניך על שפים וכו'. וכ"ה בכי"ע. אבל בד: לסייע דברי ר' יהודה בן בתירה שנאמ' וכו'. והואיל ובכי"ו לעיל האומר הוא ר' יהודה בן בתירא, הרי אין ראייה מהשמטת שם אביו כאן, שכן דרך המקורות לדלוג על שם האב אם כבר נזכר מתחילה.3עיין מ"ש לעיל גיטין פ"ז ה"ג, שורה 11, ד"ה אמ' ר' יוסה. אבל כי"ע עקבי הוא, ואף ברישא לא נזכר בן בתירא (עיין מ"ש לעיל, שו' 16–17, ד"ה ר' יהודה). ובתו"כ קדושים פ"ז ה"ד הנ"ל: ר' יהודה אומר הרי הוא אומר (ירמיה ג', ב') ותחניפי ארץ בתזנותיך4בכי"ר, במה"ג ועוד: בזנותיך, כמו שהוא בכתוב. וברעתך, מהו עונשו של דבר, וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך, מאנת הכלם (שם, ג', ג'). ולפי תו"כ הביא ר' יהודה בעצמו ראייה זו מן הכתוב. ובילקוט שם רמז תרי"ז גרס גם בתו"כ ר' יהודה בן בתירא, כבתוספתא כי"ו וד לעיל.