וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י בִּימֵי֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ הֲֽרָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל הֹלְכָ֨ה הִ֜יא עַל־כָּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַּ וְאֶל־תַּ֛חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָ֖ן וַתִּזְנִי־שָֽׁם׃
רש"י
שבות עמי. לשון משובה נערו' ויולדות אינווייזור"א בלע"ז וכן בנים שובבים (שם ג) הבת השובבה (שם לא):
הערות ותיקונים
אחרי מות שני בני אהרן. עיין לעיל בהערה סוף מצורע כי חסר ההתחלה לפרשת אחרי באשר נאבדו איזה עלים מהכתב יד ומתחיל בהתחלת הדף במלות היו עמי. והוא הסיום מהכתוב צאן אובדות היו עמו (ירמי' ג' ו') ומצאתי המאמר בתנחומ' אחרי אות י"ב, ותנחומ' הנדפס מכבר אחרי אות ח', אבל איזה מאמרים הי' עוד לפני זה בכתב יד, לא נודע: