אִם־תָּשׁ֨וּב יִשְׂרָאֵ֧ל ׀ נְאֻם־יְהוָ֛ה אֵלַ֖י תָּשׁ֑וּב וְאִם־תָּסִ֧יר שִׁקּוּצֶ֛יךָ מִפָּנַ֖י וְלֹ֥א תָנֽוּד׃
שד"ל
וביד חזקה יגרשם: על כרחם של ישראל יגרשם ולא יספיקו לעשות להם צידה, וכן הוא אומר ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ (רש"י); וזו אחת מדרכי המליצה בלה"ק להשתמש במלה אחת או במליצה אחת לשתי הוראות שונות, כגון אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב (ירמיה ד' א'), בחלקי נחל חלקך (ישעיה נ"ז ו'), יגודנו והוא יגוד (בראשית מ"ט י"ט), אם ישוב ולא ישוב (ירמיה ח' ד'), הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב (בראשית א' ט"ו); ואפשר ג"כ לפרש כמשמעו בידי החזקה ישלחם ובידי החזקה לא ישלחם בלבד אלא יגרשם מארצו.
תוספות
נירו לכם ניר - פי' רשב"ם דעל ידי החרישה מקבלת הזריעה ה"נ ע"י אכילת תרגימא יאכל מצה מיהו חרישה וזריעה תרי מילי נינהו ולא דמי לשתי אכילות ונראה שזה הפסוק משל הוא כענין זה דכתיב (ירמיהו ד׳:א׳) אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב אם תסיר שקוציך וגו' פי' לאחר שתסירו שקוצים אז תשובו אלי וכל זמן ששקוצים עמכם ונתייאשתם ממני לא תוכלו לשוב כי כה אמר ה' נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים כל זמן שהקוצים בתוכה אינה מועלת זריעתה כלום וה"נ מייתי זכר לדבר כשאכל קצת לבו נמשך יותר אבל כשלא אכל כלל ונתיאש אין לבו נמשך אחר אכילה והוי כזורק אבן לחמת:
ספורנו
ואתה תשוב. תנוח כמו בשובה ונחת וזה בהגלות משיח צדקנו ואתה תעמוד בשובה ונחת שלא יוסיף להגלותך כמו שבאר הנביא באמרו אם תשוב ישראל אלי תשוב ולא תנוד: