פרשנות מצטטת על ירמיהו טו:יא

משרת ענבים - פירש מנחם: ושרת את אחיו - והרי המ"ם, כמו מ"ם של מרמס ושל משמר, ושל משמן בשרו ירזה. ולא יתכן לשון שירות כי אם אצל עבודת בני אדם לאדוניהם. לכן אומר אני: שמשרת מחטופי למד פעל הוא מגזרת שרה, כמו מקנת כסף - מגזירת קנה ופרשתו אם כי לא נמצא במקרא נמצא בלשון התלמוד, נזיר ששרה פתו ביין. ואם בלשון המקרא, הרי מצינו בירמיה: אם לא שריתיך לטוב - ופירושו כמו: מישרא קיטרין שבדניאל, כלומר: פתחתיך מן האזיקים במעשה שהיה. ואמר שריתיך כמו: וזריתי פרש על פניכם - מגזרת זרה הלאה. אף כאן משרת ענבים - כל מה שנבדל ונופל מן הענבים, כאדם הנבדל וניתר מקשר הכבלים והזיקים שקשור בהם.

[צלול (שופטים ז)] קרואי (במדבר כו) שושק (מ"א יד) שרוקת (ירמיה יח) שרותך (שם טו) שפרורו (שם מג) [שלמות (דה"א כג)] שמור (שם כד) שבותם (צפניה ב) שבות (תהילים פ״ה:ב׳) [שבותינו (שם קכ"ו וע"ש במנחת שי)] שלשום (משלי כב) [השלושים (דה"א יא) השלושים (שם יב)] תנואון (במדבר לב) תרוב (משלי ג) תשוה (איוב ל): (א"ה כל מה שהצגנו כאן ברבועים לא קחשיב להו במסורה מערכת אות היוד. ונראה מ"ש כאן בפנים "ברזות גול דהוא" צ"ל למעלה אחר מלת בהלוכתם כסדר הא"ב וכ"ה במסורה)

והאזניחו, יהיה ריחם רע, כדרך המים הנחים ונמוכים; זנח בערבי באוש, וקרוב לו צחנה (שרֵידֶר ורוז' וגיז'), וההפעיל איננו כאן פעל יוצא, רק הוראתו על שנוי ההוֶֹה בגוף הדבר, כמו ילבינו (למעלה א' י"ח); ולענין האל"ף, נראה שהיה להם שם התאר אֶזְנָח שהיה ענינו דבר סרוח, ועשו ממנו הפעיל, בשמירת האל"ף מן השם, על דרך שֵׁרִיתִךָ (ירמיהו ט״ו י״א) מן שֵׁרִית (שְׁאֵרִית)..